על רקע המלחמה באוקראינה והחשש מנסיגה אמריקאית, מדינות רבות באירופה בוחנות מחדש את האפשרות להחזיר את גיוס החובה כדי להתמודד עם ההתפשטות הרוסית. ליטא, שבדיה ולטביה כבר החזירו את שירות החובה לאחר סיפוח קרים וההתקפה על אוקראינה – וישנם קולות הקוראים לשאר אירופה ללכת בעקבותיהן.

הפלישה הרוסית לאוקראינה תפסה את אירופה לא מוכנה, והחששות בנוגע לחוזקה של ברית נאט"ו התגברו לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל ספק במחויבותו לסעיף 5 – סעיף ההגנה ההדדית של הברית – למרות שוושינגטון השתמשה בו כדי לגייס תמיכה אירופית לאחר אירועי ה-11 בספטמבר. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שסעיף 5 הופעל אי פעם.

המעבר של הנשיא האמריקאי לגישה מפייסת יותר כלפי הקרמלין הדליק נורות אזהרה נוספות, כאשר ארצות הברית תמכה פעמיים בעמדת רוסיה בחודש שעבר בהצבעות באו"ם בנושא אוקראינה.

הן מומחים צבאיים והן ממשלות אירופיות מכירים בכך שהאיום של תוקפנות רוסית הוא ממשי, כיום אף יותר מלפני שלוש שנים.

"הצבא הרוסי כיום גדול וטוב יותר מאשר ב-24 בפברואר 2022. לרוסים יש כוונות עוינות כלפי מדינות הבלטיק והאגף המזרחי של האיחוד האירופי," אמר אלכסנדר בורילקוב, חוקר במכון למדע המדינה באוניברסיטת היידלברג.

על פי מחקר שבורילקוב היה שותף לכתיבתו עבור מכון החשיבה Bruegel ומכון קיל, אירופה עשויה להזדקק ל-300,000 חיילים נוספים כדי להרתיע תוקפנות רוסית, בנוסף ל-1.47 מיליון אנשי צבא פעילים כיום.

"גיוס חובה יצטרך למלא תפקיד בגיוס מספרים גדולים כאלה של חיילים חדשים," הוא אמר.

מפריז ועד ורשה, מנהיגים פועלים להגדיל את תקציבי הביטחון לנוכח האיומים האמריקאיים להסיר את ערבויות הביטחון האירופיות.

אולם מדינות רבות, כולל צרפת ובריטניה, מתקשות בגיוס ושימור חיילים. החזרת צורה כלשהי של שירות לאומי – חובה או התנדבותי – עלולה להיות אף קשה יותר.