שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר עתידה להעביר הרצאה בכנס לשכת עורכי הדין, זאת בזמן שוילנר דנה בעתירה של לשכת עורכי הדין נגד החוק להפחתת דמי חבר בלשכת עורכי הדין, כך לפי פרסום של ביני אשכנזי מוואלה.

בחודש שעבר השופטת וילנר הוציאה צו ארעי שקבע כי לשכת עורכי הדין לא תשיב את כספם של עורכי הדין ששילמו דמי חבר בתעריף הגבוה, ששולם לפני שינוי החוק.

וילנר גם אמורה לתת החלטה ביחס לצו ביניים בחוק, המבקש להקפיא את שינוי תעריף דמי החבר עד להחלטת בג"צ בסוגיה.

ברקע נשאלת השאלה האם קיים ניגוד עניינים או מראית עין של ניגוד עניינים בהגעתה של שופטת בג"צ לכנס המדובר.

לפי השינויים בחוק, יחלו תיקונים באופן הגבייה והשימוש בדמי החבר של לשכת עורכי הדין. מוצע כי השימוש בדמי החבר ואגרות החובה שגובה לשכת עורכי הדין יוגבל למימוש תפקידי הליבה של הלשכה ופעולות החובה שלה כגון פיקוח על מתמחים, מערך שיפוט אתיקה, בחירות למוסדות הלשכה, ענייני שכר טרחה וכדומה.

הרשות השופטת: "הנושא אינו מעורר קושי אתי"

תגובת הרשות השופטת: "כפי שיובהר להלן אין כל רכיב של ניגוד עניינים אשר בגינו קיימת לשופטת מניעות שבשלה עליה לפסול עצמה מלדון בעתירה או להימנע מהשתתפות בכנס של מחוז המרכז של לשכת עורכי הדין. טעמי נראות, אם בכלל, לבדם במקרה זה, אינם מהווים עילה מספקת לטענה הנטענת בשאילתה". השופטת וילנר נתנה הסכמתה להרצות בכנס חד יומי, שמארגן מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, לציון 50 שנה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה-1975. בנושא "המגמה המצמצמת, פרשנות הגדרת 'תאונת דרכים' בחוק הפלת"ד" ולא על-ידי הוועד המרכזי שיזם את ההליך המשפטי בו דנה השופטת כשופטת תורנית.

"שופטים בכל הערכאות משתתפים כמרצים בהשתלמויות מקצועיות הניתנות לציבור עורכי הדין כחלק מן התרומה הציבורית שלהם להעשרת הידע של הקהילה המקצועית. כך נוהגת גם השופטת וילנר, שזה שנים רבות תורמת מידיעותיה במסגרת הרצאות הניתנות ללא תמורה כלשהי בהשתלמויות וכנסים של ציבור עורכי הדין, גם כאלה המאורגנים על-ידי לשכת עורכי הדין. במקרים אלה השופטים הם הנותנים, ולא המקבלים. כמובן, אף פניות המגיעות מגופים ציבוריים אחרים ללא כוונת רווח שמארגנים כנסים והשתלמויות נבחנות באותו אופן, ואף במקרים אלה אין מניעה לשבת בדין בעניינם של אותם גופים (אוניברסיטאות ומכללות למשל). בהתחשב במעורבות הלשכה בהליכים משפטיים רבים, עמדה אחרת תקשה מאד על מתן הרצאות מקצועיות מהסוג הנדון לציבור עורכי הדין, בפרט משלא קיים כל ניגוד עניינים מהותי, כמבואר לעיל".

"הדברים יפים במיוחד במקרה שבו נושא ההרצאה הוא רחוק במובהק מהנושא שבו עוסקת העתירה. למעלה מן הצורך יצוין כי מפאת הזהירות נעשתה בהמשך פנייה לוועדת האתיקה, אשר סברה אף היא שהנושא אינו מעורר קושי אתי, וציינה כי העובדה ששופטים דנים בהליכים הקשורים בלשכת עורכי הדין אינה שוללת עקרונית שיתוף פעולה מסוג זה, כפי שעולה אף מהחלטות קודמות שניתנו. כפי שצוין לעיל, הפניה לוועדת האתיקה נעשתה ביום חמישי, בהמשך לשאילתה. זאת בין היתר כיוון שמדובר בנושא מערכתי הנוגע לכלל השופטים אשר מרצים בכנסים של לשכת עורכי הדין".