שלושת שופטי בית המשפט העליון (סולברג, מינץ, וילנר) בשבתם כבג"צ, דחו על הסף את העתירה של הרמטכ"לים לשעבר בוגי יעלון ודני חלוץ להדיח את נתניהו באמצעותו הוצאתו לנבצרות.

השופטים דחו את הדרישה כי היועמ"שית תורה כי נתניהו צריך לצאת לנבצרות עקב מצבו המשפטי, וכי הוא נדרש לפרסם את מצבו הבריאותי כול הפיזי והנפשי.

השופט דוד מינץ שכתב את פסק הדין אליו הצטרפו חבריו כתב בין השאר: העתירה שלפנינו כורכת בתוכה טענות שונות, ממישורים שונים, הנסובות על תשתית שונה, המבססות סעדים שונים והמופנות כלפי משיבים שונים. כך מועלות בעתירה טענות בנוגע להוצאתו של ראש הממשלה המכהן לנבצרות; לצד טענות הנוגעות למסירת הצהרת בריאות מצדו באופן פרטני; ובנוסף לטענות כלליות בדבר אופן ניסוחה של הצהרת בריאות של ראש ממשלה.

גם הסעד שעניינו בהוצאת ראש הממשלה לנבצרות נסוב על מגוון רחב של טענות – היעדר פניוּת לכהן בתפקידו בשל ההליך הפלילי המתנהל נגדו; לצד טענות לנבצרות בשל מחדלים שקדמו לפרוץ המלחמה; יחד עם טענות לנבצרות בשל קידום הליכי חקיקה שעניינם במערכת המשפט; ובצירוף טענות לנבצרות בשל מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. אף אם ניתן להתייחס למכלול הטענות הנזכרות ככאלה הקשורות כולן במישרין או בעקיפין לנבצרות ראש הממשלה, כריכתן יחדיו מערימה קושי של ממש על בירור העתירה".

ובסיום: "ולמעלה מכל האמור. בפסק הדין בעניין חלוץ (שניתן על ידי ממלא מקום הנשיאה שופט ע' פוגלמן, השופט י' עמית וחברי השופט נ' סולברג) נקבע כי בשים לב להצהרת ראש הממשלה באותו עניין לפיה הוא ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים, העתירה בעניין זה מיצתה את עצמה. קביעה זו שרירה, קיימת ועומדת בכל הנוגע לחלק ניכר מהתשתית העובדתית הנטענת הנסמכת על אירועים שקדמו לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ואין צריך לומר כי אין מקום לבסס על תשתית זו טענות אשר נדחו זה מכבר".

לפנים משורת הדין לא הושתו הוצאות על העותרים.