בחירות 2015. מקבץ שאלות ותשובות בנושאי דילמות לפעילי בחירות.

שאלה

אני מקבל שכר מאחת המפלגות ובקשו ממני להוציא מתיבות הדואר את כל הפליירים שחילקה המפלגה המתחרה. יש להוסיף שהפלייר מלא השמצות שקריות ולשון הרע על המועמדים שלנו ולפני שבוע הם נהגו כך כלפינו.

תשובה

תקופת הבחירות היא אכן זמן מתאים לבירור ולהעמקה מה היא הדרך הנכונה למימוש החזון הגדול של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'. כמובן שהבירור דורש הקשבה אמיתית לדעות השונות והתמודדות איתם ובהקשר זה ניתן לראות אף בפרסום ציבורי כלי לגיטימי.

אכן מקומם ומצער לראות להיכן מגיעה מערכת הבחירות עד כדי הכפשות ועלילות שקר על המועמדים השונים. ואף שעל מנת להלחם בשחיתות ישנה חשיבות לפרסום ציבורי, אך יש לכך כללים הלכתיים המפורטים בספר שמירת הלשון. התנאי העיקרי הוא לבדוק היטב את מקורות המידע ולשקול מה בדיוק נצרך לפרסם כדי להגיע לתועלת הרצויה.

במידה וברור מעבר לכל ספק שהדברים המפורסמים הם שקר ולשון הרע, ישנו עניין לדאוג לכך שכמה שפחות אנשים יחשפו לכך. אולם אין הדבר נכון כלפי החומר שחולק לתיבות הדאר. ישנו כלל האומר כי "המטרה לא מקדשת את האמצעים". מה שמונח בתיבת הדואר קנוי לבעל הדירה ואסור להוציא מהתיבה ללא רשותו, על אף שמדובר בפרסום שקרי.

תיבת הדואר מוגדרת כ"חצרו של אדם הקונה לו שלא מדעתו" (נתיבות המשפט סימן ר סק"ג) ובייחוד שהכניסו את הפלייר לתיבה עבורו ואז הוא זכה בכך גם אם נגדיר את התיבה כמקום שאינו שמור. כן ניתן להשליך לאשפה, את כל כמות הפליירים שהושארו בכניסה לבנין ולא חולקו לתיבות הדואר.

שאלה

אני מקבל ביום הבחירות בונוס על כל אדם מבוגר שאני מלווה לקלפי ומוודא שהוא מצביע עבור המפלגה שלי. האם הדבר מותר? כולם עושים כך.

תשובה

מותר לכל מפלגה לנסות ולשכנע את הבוחר להצביע עבורה ואף להציע הסעה ועזרה להגיע לקלפי. לבסוף הכרעה בידו של הבוחרעל פי שיקולי אמת. כך כתב הרמ"א- צרכי צבור שאינן יכולין להשוות עצמן, יקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים, וילכו אחר הרוב (שולחן ערוך חושן משפט סימן קסג).

אנו מוזהרים שלא לגנוב דעת הבריות ולכן אסור לנצל מצב של אדם המתקשה בקריאה לתת לו פתק שאינו חפץ בו. אולם אם מודיעים לו את שם המפלגה הנקוב בפתק ומדברים על ליבו להכניס את הפתק למעטפה, אין בכך בעיה.

שאלה

האם ישנה בעיה לחלק בשם המפלגה ערכה הכוללת מטען ומגן לפלאפון?

תשובה

המדינה מעניקה לאזרחיה את הזכות להחליט איזו הנהגה טובה לעיר. כל תושב מקבל החלטה על פי מכלול שיקולים ובין השאר הוא חושב גם על טובתו האישית. אולם כאשר מוצע תשלום או טובת הנאה על בחירה במפלגה מסוימת יש בכך מעילה באמון הציבורי ופגיעה בטוהר הבחירות.

הזהירות מלקיחת שוחד או טובת הנאה, מוטלת על כל אדם אשר נדרש לקבל החלטה הנוגעת לציבור. וכך כתב בספר ערוך השולחן (חושן משפט סימן ט) – יש דבר שנוהגין העולם כהיתר והוא איסור גדול יש בזה קבלת שוחד והכשלת הרבים ומחלוקת וחלול שם שמים שאין קץ לעונש. כאשר נצרך לברור למנהיג, משתדלים להעמיד מקרוביהם או מאוהביהם … משום שיש לו פנייה בזה (טובת הנאה) ומכשילים את העיר, ולכן צריך האדם ליזהר בזה מאד מאד". נראה שחלוקת ערכה לפלאפון אינה נתפסת כתשלום ישיר עבור בחירה אלא נסיון פסיכולוגי ליצור חיבה והזדהות עם המפלגה. הכלל הוא שכל עוד מדובר על פעילות שכנוע מקובלת אין בכך פגם, אך אם מדובר על מתנה יקרה יש לחשוש למסר הסמוי העולה מתוך הדברים -תמורת מתנה זו ישנה מחויבות הצביע לאותה מפלגה.

==

הרב אריאל בראלי הוא דיין במכון משפט לעם