אורטל ברזילי והדר בן חמו ("תיאטרון שחרית – הדתיות האלה") הן השחקניות הדתיות מהחלוצות בארץ, שהיו בין הראשונות להעלות תיאטרון דתי לנשים בלבד. הן העלו הצגה נשית עוד בזמנים בהם פרסומת להצגה עליה כתוב "לנשים בלבד" הייתה דרמה שפותחת מהדורות.

היום, 25 שנה מאוחר יותר הן עדיין מעלות הצגות לנשים בלבד ולפעמים אפילו לקהל נשי-חילוני. ישבנו איתן לשיחה באולפן סרוגים כדי לשמוע על ההצגה שלהן ("הפסקת אש"), על הפודקאסט ("הדתיות האלה") ועל איך זה להופיע בפני קהל שכבר עייף מסבבי מילואים – ומזל שיש לו עדיין סבבי הצגות.

צפו בראיון המלא עם שחקניות 'הפסקת אש'

ספרו לנו על ההצגה "הפסקת אש":

"היא התחילה חודשיים שלושה אחרי תחילת המלחמה. השבעה באוקטובר הקפיא את כולנו." הדר מספרת: "הייתי בחרדה קיומית, בימים הראשונים של המלחמה שאלתי את הקב"ה, למה נתת לי את המקצוע הזה? מה אני אמורה לעשות איתו עכשיו? אני לא יכולה להועיל, הרגשתי מיותרת."

אורטל מחזקת: "אמרתי אולי אם הייתי טבחית, הייתי יכולה לשלוח דברים, לבשל, להיות חמ"ליסטית".

אבל אז הן גילו שאנשים צמאים דווקא למקצוע שלהן – דווקא להצגות, ולצחוק. "ישבנו בבית קפה, ואנשים מכירים אותנו וביקשו: יש לכם הופעות? עשיתם משהו? הסתכלנו עליהם בשוק. איזה הופעות? מה קשור?"

ואז התקשרו אליהן וביקשו לסגור הופעה: הן אמרו כן – ואז התיישבו ליצור אותה. "אמרנו להם בטח, יש, לפני שהיה." הדר מוסיפה: "ותוך שבוע היה מופע. מהרגע שהחלטנו לעשות את זה ועד הרגע שהייתה הופעה – עבר שבוע. יש לנו כותבת מטורפת שקוראים לה מוריה אמגר, והיא מדהימה. זה טלפון למוריה – תרוצי".

על התגובות להצגה הן מספרות: "יש נשים שאומרות לנו זה פעם ראשונה שצחקתי, אחרי שנה וחצי, אחותי איך לא צחקת?" הדר מוסיפה: "יש גם פעם ראשונה שבכיתי. זה מערכות הגנה, אנחנו הרבה פעמים גם מופיעות מול נשות מגויסים. הן צריכות להחזיק את הדבר הזה. זה לא פשוט עבורן וזה גם משחרר ועושה טוב. זה ריפוי."

הדר ואורטל,בהצגה "הפסקת אש" (צילום: שירה ביליג)

בעצב תצאי עם בנים

הכל התחיל מדירת רווקות ודייטים כושלים. "היינו חוזרות מדייטים, צוחקות ובוכות ביחד. הכל היה מצחיק לאללה אז אמרנו – די, חייב לעשות מזה הצגה. לקחנו את נטע רוטנר ביחד איתנו, ועשינו את ההצגה 'בעצב תצאי עם בנים'."

ההצגה רצה במשך 17 שנה, "הצגה שעשתה היסטוריה. היינו ראשונות במגזר בכלל – נשים שעושות תיאטרון." הן לא העזו לחלום בכלל שזה יצליח, הן חשבו שהן יעלו הצגה אחת – ובזה זה ייגמר.

"פרסמנו בשלטי חוצות, 'בעצב תצאי עם בנים', היה כתוב: הכניסה לגברים אסורה".

זה עשה בלגן?

"זה פתח מהדורות". הן טוענות שבזמן שההצגה יצאה, לפני כ-25 שנה, הופעות לנשים בלבד לא היו נפוצות בכלל. "הבאנו את הבשורה. היה דיון מאוד גדול על זה – מה פתאום אתן עושות דבר כזה רק לנשים?"

היום זה כבר מובן מאליו. 

"היום שוב מתחילה תנועה של התנגדויות, דווקא של ארגונים פמיניסטיים. כל מיני פמיניסטיות שמחליטות עבורי מה נכון, מה זאת נשיות. הן חושבות שאני סגורה ומסכנה. הם לא מבינים את המהות".

הדר בן חמו ואורטל ברזילי, שחקניות ההצגה הפסקת אש (צילום: מרטין חמי)

הדתיות האלה

שם התיאטרון של אורטל והדר הוא "תיאטרון שחרית – הדתיות האלה", ועל שמו גם נקרא הפודקאסט של השתיים. שאלנו אותן אם זה לא שם קצת מעליב.

"אנחנו אוהבות פרובוקציות", הן צוחקות. "ידענו שאנשים ירצו להיזכר איך קוראים לנו, אז הם יגידו 'נו, נו, איך קוראים להן? הדתיות האלה?'" מסבירה אורטל.

"האמת שזה לא רעיון שלנו", מודה הדר. "עבדנו על סטנד-אפ שהיה אמור לצאת בדיוק בזמן של המלחמה, גנזנו אותו כרגע. הסטנדאפיסטית שעבדה איתנו, מירב הרון מדואל, מגיעה מהעולם החילוני. ולאורך כל הכתיבה היינו אומרות לה: אבל אנחנו דתיות, זה למגזר שלנו. והיא הייתה אומרת לנו 'זה לא למגזר שלכן, אני אישה חילונית – מצחיק אותי'. היינו מאוד מגזריות."

הן לא חשבו שאנשים ונשים מחוץ למגזר יהיו מעוניינים לשמוע אותן. "ופתאום באה מירב, ואומרת לנו 'לא נשמות, זה לא ככה. אתן סופר מעניינות – המופע שלכן 'הדתיות האלה' הוא לכולן."