הנס שקרה לנו הערב, לא תמיד קורה. התכנון של המחבלים היה לרצוח עשרות ואולי אף מאות ישראלים במגה פיגוע סימולטני שלא נראה כמוהו מאז ה-7.10.

המשותף לשני האירועים האלה, הוא שמי שעומד בראש הארגון שהיה אמור למנוע את המתקפות הרצחניות הוא רונן בר. ראש השב"כ שכשל במתקפת חמאס בשמחת תורה, הוא אותו ראש השב"כ שכשל הערב במניעת פיגוע התופת בבת ים. הערב קרה לנו – נס. המטענים התפוצצו בתשע בערב במקום בתשע בבוקר. בשמחת תורה – הנס לא קרה.

העובדה שרונן בר (כמו ראש הממשלה) עוד לא התפטר מתפקידו אחרי הכישלון הקולוסאלי של ה-7.10 היא בעצמה אירוע תמוה. אפילו הרמטכ"ל הרצי הלוי לקח אחריות והתפטר עם כניסת הפסקת האש לתוקף ואיתו התפטר כישלונר נוסף – מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן.

"מדינת ישראל לא מתפללת לניסים אלא מתחשבת בהם", כתב הסטריקיאן, אפרים קישון, אבל נראה כי המכסה של הניסים עבור רונן בר הסתיימה הערב. הפעם הכישלון שלו במניעת הפיגוע, לא הסתיים בנהרות של דם כמו בשמחת תורה. אבל מבחינתו הוא צריך להתנהל כאילו המטענים התפוצצו כשהאוטובוסים מלאים בהמון אדם שעושים את דרכם ביום שישי לקניות.

רונן בר היה צריך ללכת הביתה עם התייצבות החזית של עוטף עזה, כשבוע אחרי ה-7.10. והערב קיבלנו עוד דוגמה למה הוא לא מתאים לתפקידו.