מהומה התרחשה היום (שני) בדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, לאחר ששירה, אחותו של סמל דביר לישה ז"ל, הביעה תמיכתה בחידוש ההתיישבות בגוש קטיף וח"כ דבי ביטון התפרצה לדבריה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום ערוץ הכנסת

"אנחנו לא מוכנים שימשיכו לשחרר רוצחים, אנחנו דורשים ניצחון והתיישבות למרות שביבי חושב שזה לא ריאלי. לדעתי זה הכי ריאלי שיש לחזור לגור איפה שגרתי בכיתה א'. לפני פחות מחודשיים זכינו לקבור עוד בן דוד אהוב, סרן אברהם בן פנחס. הילדה שלי חשובה לא פחות".

ח"כ ביטון התפרצה לדבריה ואמרה: "אבל יש שם ילדים עכשיו ומה שאת רוצה זה שנחזור לגוש קטיף?"

האחות השכולה המשיכה ואמרה: "תהיי בשקט ותתני לי לדבר". ח"כ דבי ביטון: "מי זאת החוצפנית הזאת? הבת שלי כמעט נרצחה בכפר עזה, זה מעניין אותך?". שירה, אחותו של סמל דביר לישה ז"ל: "יש לך קבר בהר הרצל?"

חברת הכנסת דבי ביטון מסרה בתגובה: הדיון בוועדת זכויות הילד, שבו אני חברה, עסק בילדי החטופים – ברוני עלמא, בנותיו של עמרי מירן, בראם, בנו של אלקנה בוחבוט, וכל ילדי החטופים האחרים, שמתמודדים עם משברים בלתי נתפסים.

ילדים שנאלצים לחיות חודשים ארוכים בחרדה וחוסר ודאות, שגדלים בצל היעדרות הוריהם ושואלים מדי יום מתי ישובו.

לא הייתה לי כל כוונה לפגוע במשפחות השכולות, ודבריי לא נגעו בגוש קטיף או בשיח פוליטי כזה או אחר. במהלך הדיון נשמעו דעות שונות, והוויכוח שהתעורר נוצל באופן שגוי כדי לייצר מצג שווא, כאילו תקפתי משפחות שכולות. אני דוחה מכל וכל טענות אלו.

משפחות הנופלים והחטופים נמצאות בלב העשייה שלי. חוק ההגנה מפני פיטורין לבני משפחה בשנת השכול הראשונה הוא אחד מהמאבקים שהובלתי, ואני מחויבת להמשיך לפעול למען המשפחות בכל דרך אפשרית.

כמי שחיה את המציאות הביטחונית של שדרות על בשרה, וכמי שמשפחתה הייתה בסכנת חיים ממשית ב-7 באוקטובר, אינני זקוקה לתזכורת לכאב, לאובדן ולמחיר הטרור. אני מתייצבת בלוויות, מלווה משפחות, ועושה כל שביכולתי כדי לתמוך בהן – בכנסת ובחיי האישיים.

אני מאחלת לשירה בריאות שלמה״.