בשנתיים האחרונות יזמו מספר מפלגות ובהן גם הבית היהודי מספר מהלכים של חקיקה בענייני דת ומדינה, ביניהם גם כאלו הנוגעים לרבנות הראשית. עניינים אלו קודמו גם כאשר הרבנים הראשיים התנגדו להם. לדברי אנשי הבית היהודי, הכל נעשה בתיאום והתייעצות עם רבני המפלגה.

ועל כך יש לשאול – היש בידם מינוי להכרעה בנושאים שכאלו? והלוא בפסיקה הנוגעת הלכה למעשה לענייני כלל ישראל במדינת ישראל הסמכות בראש ובראשונה היא של הרבנות הראשית לישראל, והיא הלוא מביעה את דעתה פעם אחר פעם בצורה ברורה. ובנקודה זו קשה הטענה כלפי תלמידי חכמים תלמידי הרב צבי יהודה המתיימרים להיות נאמני רוחו, שקשה להאמין שאינם זוכרים את תוקף עמידת התמיד שלו לימינה של הרבנות הראשית, שמירת כבודה וכבודם של הרבנים הראשיים לישראל.

מרירה התחושה למראה תלמידי חכמים אלה המעמידים עמדה המחנכת את הצבור לאי מחויבות להכרעת הרבנות הראשית.

"על חילול השם הנורא, של התעללות המחפירה הזו, מצד אישים או משל הממשלה, ביחס לרבנות הראשית לישראל, בכפייה, במישרין ובעקיפין, לסידור עניניה של הרבנות שלא מדעתה ובניגוד לדעת בעליה, הלא אי אפשר לשתוק! … צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דוקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בענין הא-להי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, מתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ד' הנטויה עלינו בהופעת הקץ המגולה …

דוקא מתוך כך מתגלה כל גדלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על בצרונה ושיכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל, בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל. כי מתוך התורה מתוך נצח ישראל אנו באים אל המדינה ואל הממשלה, ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית אל התורה …

… ייאמר ברור: כפייה לסידור ענייני הרבנות הראשית מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה – דעת תורה – לא תקום ולא תהיה! … יזדעזע כל עם ישראל כולו מן העובדה האיומה הזו של פגימת ערכה של מלכות התורה בישראל." (לנתיבות ישראל א', לקיומה של הרבנות הראשית)