בעלון "שבתון" האחרון זכיתי לככב בטורו של הרב חיים אליעזר שנוולד, ראש ישיבת מאיר הראל במודיעין. הוא תקף ציטוט מדבריי שנאמרו בפודקאסט 'שלטון הצללים': "היהודים אף פעם לא נלחמו, הם התפללו לקב"ה וברחו". הרב שנוולד תהה כיצד אמירה כזו אינה זוכה להתנערות, ואף הביא מובאות מהרמב"ם המזהירות מפני בריחה בעת מלחמה.

כאשר כלי תקשורת שונים חגגו עם הכותרת המסולפת, לא מצאתי טעם להיאבק בכך. זוהי דרכם הסנסציונית – לבודד משפט מתוך טיעון ארוך ולהפוך אותו לכותרת. אך כאשר ראש ישיבה מכובד טרח להפריך זאת, הופתעתי. האם באמת הוא סבור כי יש אדם תבוני הקורא כעת לעם היהודי לברוח מפני אויביו ולא להילחם בהם? האם לא ראוי היה להקדיש שלוש דקות להאזנה לדברים שנאמרו, ולהבין כי הם הוצאו מהקשרם לחלוטין?

הרמתי טלפון לרב שנוולד, והכרתי תלמיד חכם, אל"מ במילואים, אדם שבנו נפצע קשה במלחמת "חרבות ברזל", המצוי היטב בסוגיית החרדים והצבא. השיחה הייתה נעימה ומחכימה, והוא הודה כי לא הספיק להאזין להסכת בעצמו – תלמידיו הראו לו את הכותרת שקוממה אותו. ביקשתי להשמיע באוזניו את הטיעון האמיתי והמלא שאמרתי, זה הגלוי לכל מי שהאזין לשיחה כולה. "אני מאד שמח שהתקשרת והבהרת את הדברים," אמר לי בסיום השיחה, "אבל אני מבקש ממך לעשות זאת בפומבי. זה מאוד חשוב." והנה אני כאן, עושה כמצוותו.

תהליכים עמוקים דורשים זמן והבשלה

צחוק הגורל שחזיתי את התרחיש הזה בדיוק. כאשר המראיינת מוריה אסרף הטיחה בי שאין זה "יהודי" לא להתגייס לצבא בזמן מלחמה, ביקשתי להעמיק מעט את הדיון ולהרחיב את היריעה לגבי האתוס החרדי. אולם, כדובר ותיק, חששתי ממניפולציה ולכן הקדמתי ואמרתי (והדבר מופיע בראיון): "את יודעת, בפודקאסטים נוהגים לחתוך קטע מסוים ולהציג רק אותו…". אסרף מיהרה להפיג את חששותיי: "יש האזנה מלאה בספוטיפיי", אמרה. "אני מאוד מקווה", עניתי.

מהות דבריי הייתה, כי תהליכים עמוקים דורשים זמן והבשלה. מי שסבור כי ניתן לתלוש אלפי צעירים חרדיים מסביבתם ולהציבם מיידית בשורות צה"ל– כנראה אינו באמת מעוניין בהסדרה אמיתית. הרחבתי ואמרתי כי מאז חורבן בית שני והיציאה לגלות (ולא בתקופת המלכים והנביאים, אז נצטווינו להילחם ולהכות באויבינו), נשקו של העם היהודי היה התפילה והאמונה, לצד מקל הנדודים. "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם". מסירות נפש נדרשה בעיקר מול ניסיונות הגויים להעבירנו על דתנו, ולא למאבקים צבאיים.

אז למה החרדים לא מתגייסים בהמוניהם?

הציבור החרדי הוא שמרן באופיו, נאמן לדרכו ואמונתו, וחושש משינויים. הוא מרגיש כמי ששומר על גחלת היהדות הנאמנה לאורך ציר הזמן ההיסטורי. לכנותו "משתמט" זו טעות היסטורית ומעשית. אם יש ציבור שמעניק מעצמו לאחרים – זהו הציבור החרדי, הפועל באינספור ארגוני הצלה, רפואה וחסד, ללא הבדל כיפה או מגזר. הוא היה הראשון לשעוט לתוך התופת בטבח שמחת תורה, תוך סיכון חיים, במקומות שאחרים לא העזו להיכנס. ארגונים חרדיים רבים הם בין המסייעים הגדולים ביותר לחיילים באינספור תחומים. כל חייל שנופל, כל משפחה שכולה, גורמים לכאב אמיתי בקהילה.

אם כן, מדוע החרדים אינם מתגייסים לצה"ל בהמוניהם בעת מלחמה? הסיבות לכך רבות ונוגעות בעיקר לחשש מפני פגיעה באורח החיים ובזהות החרדית. צה"ל במשך שנים משמש כ"כור היתוך" חברתי, המעצים את אופיו של הצעיר הישראלי על פי רוח מפקדיו, הרחוקים שנות אור מההווי החרדי. ככל שהצבא ישמור על מאפיין זה, וככל שגורמים עוינים ישתמשו בו ככלי לשינוי החברה החרדית, הם ימצאו מולם ציבור מלוכד העומד כחומה בצורה.

נכון, ישנם דתיים ושומרי מצוות רבים בצבא, המקיימים "ספרא וסייפא". אשריהם ואשרי חלקם. כל חייל הנופל בהגנה על העם והארץ – אין מלאך ובריה שיכול לעמוד במחיצתו. אך החברה החרדית, על פרטיה ודקדוקיה, לא תאפשר את פירוקה או שינוי צביונה, יהיו אילוצי הצבא אשר יהיו. עם זאת, אם יוכשרו מסלולים ייעודיים אמיתיים, בהם יובטח כי צעיר חרדי יוכל לשרת ולצאת חרדי כפי שנכנס – בהחלט נראה תנועה משמעותית של צעירים חרדים שאינם מצויים בבית המדרש, הבאים לתרום כפי שהחרדים יודעים לעשות טוב כל כך.

רוצים חרדים בצבא? רק בהידברות ובהבנה

"במשך שנים רבות צה"ל לא באמת רצה את החרדים", אמר לי בכנות הרב חיים אליעזר שנוולד. כמי שהיה חבר בוועדות שונות שניסו לנסח חוק גיוס, הוא הכיר היטב את המכשולים שבכירי הצבא הניחו כדי למנוע כניסת חרדים. זה היה נוח לכולם – בעיקר למפלגות השמאל שהתפרנסו היטב מהסתה נגד החרדים. "כיום אני מזהה מגמה אחרת," הוסיף, "בחטיבת חשמונאים, למשל, הושקעו תקציבים אדירים ויש רצון להכשיר מסלול חרדי אמיתי. אבל אני מסכים איתך שזה תהליך הדרגתי, ואין מקום לעוינות ושנאה".

לסיכום, בוודאי שבזמן הזה, כאשר הקב"ה זיכה אותנו בצבא חזק הלוחם ומגן עלינו, עלינו להילחם באויבינו בכל העוז. הציונות הדתית הוכיחה במלחמה זו את עוצמת הקרבתה באופן מעורר השתאות – ואין על כך עוררין. בימים אלה מונח חוק גיוס מרחיק לכת מבחינת הציבור החרדי. מי שממהר להתנגד לו, אינו מעוניין באמת בשינוי, אלא בהנצחת השנאה הנושנה.

אם רוצים צעירים חרדים בצבא, הדרך היחידה היא בהידברות והבנה – לא קמפיינים מתלהמים וכתבות מסולפות. רק כך נוכל להגיע לשילוב אמיתי ולשמירה על ייחודו של כל ציבור במדינה.

==

אשר מדינה הוא דובר תנועת ש"ס.