הערכה: פגישת נתניהו-טראמפ, בעלת פוטנציאל היסטורי
פגישת ראש הממשלה נתניהו והנשיא דונלד טראמפ מגיעה לאחר שהמזרח התיכון עבר בשנה שינויים שלא עבר במשך עשורים, הנשיא טראמפ רואה במצב היחודי הזדמנות שלא תחזור וצפוי ללכת כל הדרך לכיוון שינוי יסודי באזור

גורמים ברחבי העולם ובמזרח התיכון לוטשים עיניים לעבר הבית הלבן, חלקם בציפייה וחלקם בבהלה. במערב מעריכים כי גישתו האסרטיבית, על גבול הלוחמנית של טראמפ בכל הקשור ליחסי חוץ מאז תחילת כהונתו השנייה, יחד עם הנסיבות הייחודיות בשטח נותנים לפגישה זו משקל ויכולת לשנות את פני המזרח התיכון לשנים קדימה.
המזרח התיכון נשען כעת על חוט השערה, הארגונים המאיימים ביותר באזור ששימשו כביטוח וההרתעה של המשטר האיראני הוכו קשות, שלטון אסד בסוריה התפרק לרסיסים וכעת עומד בראש המדינה הקריטית ארגון איסלאמיסטי שקורץ לפחות פומבית לעבר המערב ומדינות ערב המתונות. איראן הוחלשה משמעותית ונמצאת בעמדה לא יציבה בלשון המעטה, שעלולה להביא אותה לכדי צעדים קיצוניים. וישראל שעמדה לפני כשנה וחצי מדממת והלומה עומדת כעת בעמדה של חופש אסטרטגי יחסי אותו לא ידעה שנים.
זה המזרח התיכון אליו נכנס דונלד טראמפ, זו "המיטה החולה" עליה בוחר הנשיא להניח את ראשו. אך טראמפ לא בוחר להתחיל את כהונתו עמוק בחול המדברי ללא סיבה, טראמפ מגיעה לכהונתו השנייה עמוס בלקחים מכהונתו הראשונה. רואים זאת בפעולותיו החדות בתחום הפנימי וגישתו האסרטיבית בתחום יחסי החוץ. מעבר לכל זה אסור לשכוח שההישג המשמעותי ביותר של טראמפ בתחום יחסי החוץ הגיע מהמזרח התיכון, הסכמי אברהם הם כמעט הדבר היחיד ששרד באופן כזו או אחר את כהונת ביידן.
על פי ההערכות של גורמים בסביבת טראמפ, הנשיא רואה במזרח התיכון, לא יציב ככל שיהיה, הזדמנות ל"quick win" כלשונם. טראמפ רואה את הכאוס בסוריה, את החולשה האיראנית ואת ההרס בעזה כהזדמנות חסרת תקדים לרבע את המעגל המזרח תיכוני, כמו פאזל שצריך להרכיב ויכול להביא אותו ישירות לזכייה בפרס נובל לשלום.
במשך מעל לשנה כאשר התחמם על הקווים, המזרח התיכון התפרק מעוגנים רבים שיצרו את ה"סדר הקיים" שהיה נהוג בו. המיליציות האיראניות שאיימו לזרוע הרס לפקודת טהרן כמעט והוסרו מהשולחן כליל, סוריה התנתקה מהציר האיראני וכרגע שטה לעבר סעודיה ואיחוד האמירויות והפלסטינים נמצאים בעמדה חלשה. על אלה, לתפיסת טראמפ הם עוגנים ומחסומים שהוסרו ליצירת סדר יום חדש במזרח התיכון. כעת טראמפ מאמין שיוכל לסדר את חלקי הפאזל מחדש עם גמישות רבה יותר מאשר הייתה לכל נשיא אחר בעבר, במיוחד עם יחסיו הקרובים גם לישראל וגם למדינות ערב.
מאז שנבחר, טראמפ החל להכתיר את עצמו כ"מביא השלום", חלק מכך היה לחץ מוגבר על ישראל להסכים להפסקת אש רגע לפני השבעתו במטרה לקבע את תפיסה זו. עכשיו טראמפ מכוון ל"שלום האולטימטיבי". הוא ניסה זו גם בכהונתו הראשונה, אז הציג את תוכנית המאה, אך המזרח התיכון היה אז, הרבה יותר מקובע והרבה יותר נטוע בעוגניו מעכשיו. טראמפ מעוניין להתחיל בתהליך, אולי אפילו מהלך בזק שיסדר לחלוטין את הלוח מחדש, ולא נראה שהוא מתכוון לתת לקיבועי העבר להגביל אותו.
על פי כל הסימנים, טראמפ רוצה להשלים את הסכמי אברהם ולהרחיב אותם ככל הניתן כחלק ממהלך גורף בו אף יכולה לעלות הצעה להסדרים מדיניים עם הפלסטינים, אל טראמפ לא צפוי להתרחק משמעותית ממפות "עסקת המאה" שהציג בעבר, טראמפ מינה קבינט לא רק מלא תומכי ישראל, אלא תומכי התיישוב שחלקם תמכו פומבית בסיפוח ואף בבניית בית מקדש שלישי על הר הבית. טראמפ לא ינסה לשלול מישראל זכויות על ירושלים או להרחיק רבות מגבולות עסקה המאה, ככל הנראה לאור תוכנית ה"הגלייה" הזמנית של הנשיא, אפילו בלי שטחה המלא של רצועת עזה.
בכל מצב, הפגישה שתתרחש במהלך הלילה צפויה לקבוע את הטון של ה-4 שנים הקרובות של טראמפ והמזרח התיכון, כאשר אחריה זימן כבר טראמפ את מלך ירדן עבדאללה, ונשיא מצרים א-סיסי לפגישות בעצמם, לאחר שהודיע כי "הם יעשו את זה" בכל הקשור לקליטת פליטים עזתים בשטחם, או לכל הפחות יעשה שימוש באיום שכזה כדי להביא את סעודיה ומדינות נוספות לשולחן המשא ומתן.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו