ניצול השואה מרדכי צ'כנובר, הלך לעולמו בגיל 101, צ'כנובר היה יקיר העיר רמת גן, הוא עבד בשירות התעסוקה ומצא עבודות לאלפי אנשים ועל כך קיבל תעודות הצטיינות מנציבות שירות המדינה.

הוא הקים לשכת עבודה לנוער שוליים וניהל לשכת עבודה. לאחר פרישתו סייע כיועץ תעסוקה במשרד העבודה. מרדכי פעיל בארגון יוצאי מאקוב-מזובייצקי, היה בין הכותבים והעורכים של ספר הזיכרון לקהילה, היה יו"ר הארגון, פעל להקמת ארגון הגג של קהילות צפון מזובשה וסייע לפעילותו של דור ההמשך של יוצאי הקהילה.

על זיכרונותיו מהשואה כתב: "אחותי הקטנה חנה-הדסה היתה בת 11 ומחוסר תנאים אנושיים מינימליים נראתה כמו ילדה בת תשע. היו רגעים שבהם הסתכלתי עליה ובכיתי. ברגעים כאלה הייתי הולך הצידה, שלא יראו אותו ביגוני".

עוד סיפר כשהובא למחנה השמדה: "ירדתי לתוך המחנה ובעודי הולך כעיוור התקרבו שני אנשים. כולנו נראינו נורא, ובכל זאת הכרנו זה את זה. היו אלה דוד וולפוביץ ונח ויסוקר, בני מאקוב. "מוטל'ה, אתה עוד חי?" שאלו אותי שניהם. ואני עונה להם בשפה רפה שאני עוד חי אך הרעב מכריע אותי. היהודים היקרים האלה ראו את מצבי והציעו לי את שתי מימיות המרק שלהם. התגבורת הנוזלית הבלתי צפויה הכניסה בי קצת חיות. מאוחר יותר הם נספו".

הלוויתו תתקיים מחר יום שלישי 4.2 בשעה 12:00 בבית העלמין ירקון שער פתח תקווה.