מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, הגיש תביעת ענק בסך 10 מיליון שקלים כנגד מדינת ישראל, משטרת ישראל וכן תביעה אישית כנגד בכירי מערכת האכיפה והחקירה וזאת בגין מסכת ההתעללות ששיאה היה ביצוע מעשה סדום במהלך המעצר והחקירה שבסופה חתם על הסכם עד מדינה בתיק 4000.

כתב התביעה, שכולל תביעה אישית נגד היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, ועורכות הדין ליאת בן ארי ויהודית תירוש התובעות בתיק 4000, ובן כנגד אנשי צוות החקירה שהיו שותפים למסכת התעללויות ותרגילי חקירה שתוכננו מראש על מנת להביא את פילבר לחתימה על הסכם עד מדינה ואף לשנות את עדותו כפי שנמסרה לפני כן.

כתב התביעה חושף לראשונה את מהלכי החקירה שעבר פילבר ב-60 השעות שקדמו לחתימתו על הסכם עד המדינה, ואת תרגיל חקירה המדמה "חוויה של אסיר בבית כלא", שהוחלט לעשות לו לאחר שהביע נכונות לדון על הסכם עד מדינה, תרגיל שכלל מניעת שינה, נסיעות ממושכות במהלך הלילה בין בתי כלא שונים תוך מצג שווא של חיפוש בית מעצר שיוכל לקלוט אותו, ושיאו באירוע פגיעה מינית ומעשה סדום על ידי סוהר במהלך קליטתו בשעה 2:00 לפנות בוקר בכלא הדרים, כאשר כל צוות בית הסוהר נמצא במקום במדים מלאים, וממתין לבואו של העצור.

על פי כתב התביעה, פעולות אלו נעשו מיד לאחר ישיבה שכונסה במשרד המשפטים לאור הצעתו של פילבר לגבש הסכם ביחס לעדותו, בהשתתפות מנדלבליט, ניצן, בן ארי ותירוש, ראשי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית של משטרת ישראל ובהם תנ"צ אלי אסייג ותנ"צ יואב תלם, וכן ציפי גז שהייתה מנהלת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך ומשמשת כיום כשופטת. תלם וגז היו ראשי הצח"מ.

כתב התביעה מתאר בפרוטרוט את המסע שעבר פילבר במהלך הלילה בין בתי כלא שונים בטרם הגיע לבית הכלא הדרים בו כאמור המתינו כל הנהלת הכלא ותוהה איך "דווקא לעציר החשוב ביותר של מערכת אכיפת החוק, המרכזי כל-כך, שנעצר באופן יזום ("פרוץ"), לאחר חקירה סמויה ארוכה, במסגרת פרשה החשובה ביותר שעוסקים בה באופן ישיר היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, יחד עם בכירי מערכת אכיפת החוק ובכירים נוספים מפרקליטות המדינה – דווקא לו, לא נמצא מקום מעצר, דווקא לו לא תואם מקום מעצר מבעוד מועד, ודווקא הוא צריך לעבור מסכת תלאות מטרטרת מבית מעצר אחד לשני".

כתב התביעה גם מתאר את שני ימי המעצר הראשונים שקדמו לאותו ליל בלהות, שהחלו במעצר המשפיל של פילבר ביום 18.2.2018 בשעות הבוקר המוקדמות לעיני ילדיו הקטנים כאשר אשתו כבר יצאה לעבודה וכלל החרמת ציוד, טלפונים ומחשבים, ומתאר את החקירה האגרסיבית שעבר פילבר בשני ימי המעצר הראשונים, שכללה בין היתר "עלבונות, צעקות, כולל התפרצות החוקר אודי אבוקסיס שהטיח בתובע באופן מפורש למדי: "תגיד שזה ביבי!", וכולל אמירה מפורשת (שלימים התבררה כאמירת שווא) על-ידי שני קצינים חוקרים: "אתה מסובך בפרשת שוחד מהחמורות במדינה, שמתנהלת כבר שלוש שנים ויש לנו הררי ראיות"".

כתב התביעה מתאר את מצבו הנפשי והגופני הקשה של פילבר ביום החתימה על הסכם עד המדינה "כאשר בשלב זה הוא נמצא במצב עייפות קשה – מעל 50 שעות ערות, בתוכן מספר שעות ספורות של שינה טרופה בתנאים קשים כ"אסיר" שבוצע בו מעשה סדום משפיל ומזעזע". וכיצד צוות החקירה ניצל מצב זה להמשך התעללות ולחץ אגרסיבי "הייתה זו 'עת רצון' מושלמת לא רק להחתימו ללא התנגדות על הסכם עד המדינה, אלא אף לנסות ולהרחיב את יריעת הנושאים והאישים עליהם נדרש להעיד – זאת כמובן תוך הפעלת לחץ, מניפולציות, שאגות ואיומים פסולים מן היסוד". וכיצד הוסתרו פעולות חקירה אלו באמצעות "בִּיּוּם אירוע של "הפסקת חשמל" במהלך רגעים קריטיים בחקירה הקשורים בנסיבות חתימת התובע על הסכם עד המדינה".

כתב התביעה מתאר את רגעי החתימה של פילבר על הסכם המדינה "כאקורד סיום למהלך המתעלל והבזוי, בלילה שבין 20.2.2018 ובין 21.2.2018 לאחר קרוב ל- 60 שעות כמעט ללא שינה, ומבלי שניתנה לתובע שהות לשבת בנפרד על טיוטת הסכם עד המדינה יחד עם עורכי דינו. נערך בחצות הלילה "טקס" שבו, הנתבע 10, יואב תלם הקריא לתובע את ההסכם שנוסח ונערך על ידי הנתבעים סעיף סעיף, ולבסוף לאחר חצות הלילה חתם התובע על הסכם עד המדינה".

בנסיבות אלו קובעים עו"ד ליאור שביט ואיתי רוט המייצגים את פילבר כי "חתימת התובע על הסכם עד מדינה בנסיבות הקיצוניות שתוארו, הוא הדין בהסכם עד המדינה עצמו, שווים כקליפת השום והם בטלים ומבוטלים כעפרא דארעא, 'בטלין ומבוטלין, לא שרירין ולא קיימין'"