שחרור החטופים שחרר את כל הסממנים הבן גבירים הישנים. בן גביר, נער הפלא של ההתיישבות שעשה ויעשה את כל השטיקים להלהיב ולהרוויח את קולות הבוחרים.

לזכותו ייאמר שהוא ספג ביקורת בשנתיים האחרונות מחבריו למחנה הימין הקיצוני לשעבר, שותפיו הוותיקים מרזל ובן ארי שהקימו את 'עוצמה יהודית' מתנערים ממנו כיום עד כדי ניתוק מוחלט ולא מטענות אישיות של חוסר שריון וכו' או בגלל ההשתלטות על המפלגה. הכעס שלהם עליו הוא בעיקר על כך שהוא נהנה ממנעמי השלטון ושכח את האידיאולוגיה העוצמתית ממנה בא.

בן גביר בשנתיים האחרונות חש טלטלה, מצד אחד התקשורת והימין שמשמאל מתייגים אותו ללא הפסקה כנער הגבעות, כהניסט, פירומן שמסכן את הקואליציה והממשלה, ומצד שני חבריו לשעבר שטוענים שהוא מתרפס בפני אותם גורמים.

בן גביר מצידו העיד על עצמו בבית המשפט שהוא השתנה וכיום הוא אחראי יותר ומבין את חומרת מעשיו בשנים קודמות. לצד כל זה צריך לומר ביושר, בן גביר בשנתיים האחרונות כשר לביטחון לאומי הביא מהפכות ומימש מדיניות, לצד הביקורות שאפשר יותר – בן גביר לפחות עשה יותר מכל שר ימני אחר שהיה או יהיה במשרד הזה בעתיד.

אחת הטראומות הגדולות של בן גביר זו רשימה משותפת עם מפלגות אחרות. בן גביר הצעיר עוד מימיו כעוזר פרלמנטרי של בן ארי ופעיל פוליטי תמיד נהג להתרחק מכל איחוד כזה או אחר, אבל סכנת אחוז החסימה תמיד אילצה אותו ואת עוצמה יהודית להתחבר למפלגות אחרות וכך גם בשתי מערכות הבחירות האחרונות.

התמיכה שבה זכה בעקבות תפקידו כשר לביטחון פנים נתנה לו ביטחון עצמי לנהל מלחמת עולם עם סמוטריץ' והציונות הדתית, כך שאין מצב שהם ירוצו שוב ביחד, השנאה ביניהם כל כך חזקה שבן גביר מעדיף לרוץ עם עמר בר לב ולא עם סמוטריץ'. התדרוכים ההדדיים נגד, השטיקים של שני הצדדים והבייס המשותף שמים את שניהם מתחרים ראש בראש וכאלה שלא יהיו עוד מסוגלים לרוץ יחד.

ניסיון העבר מוכיח שכל שר ימני שפרש מממשלת נתניהו מצא את עצמו בבחירות שלאחר מכן מחוץ לפוליטיקה או הרחק בספסלי האופוזיציה עם מספר מנדטים נמוך וללא כל השפעה, סמוטריץ' חושש ונראה כי הוא מבחינה פוליטית חייב להיגרר ורק חיכה לראות כיצד בן גביר יפעל. סמוטריץ' בחור חכם, הוא ישב שעות עם נתניהו, חקר את נושא העסקאות לעומק, אבל בשיחות סגורות הוא מודה כי העסקה הזאת הייתה על הפרק כבר לפני שנה והיא עסקה גרועה.

מנהיג ערכי כמוהו שבכנסות אחרות נלחם למען ההתיישבות, בכהונתו כשר אוצר גם עושה למען ההתיישבות, כנ"ל בן גביר שגם מקפיד להבליט כל פעילות שלו למען הציבור הכללי ולא להיכלל כמנהיג מגזרי. הציבור והבייס של השניים כמעט זהה, אבל לא אותו דבר, בעוד שבן גביר וסמוטריץ' מתחלקים בקולות בני הציונות הדתית השורשית, לבן גביר יש נתח נוסף מהמגזר הכללי והחרדי וזה מה שנותן לו ביטחון לעצמאות יתר והבטחה שלו עם עצמו שריצה עצמאית תניב לו את אותם קולות שמעבר למגזר.

פרישת בן גביר ועוצמה יהודית מהממשלה, פוליטית, היא מהלך נכון, בן גביר הראשון שמהמר על פרישה ובטוח שירוויח מזה. הסיטואציה של שחרור החטופים שונה מכל רקע עליו פרש שר בממשלות נתניהו השונות, הציבור לא מוכן לקבל את התמונות מעזה שבהן שלטים בערבית עם מסר ברור של התחזקות חמאס, עם ישראל היה שבור לרסיסים מהטרור החמאסי וזוכר את כל מסיבות העיתונאים של נתניהו בהן הבטיח שימוטט את שלטון חמאס, וכמובן את ההבטחות מ2009 באשקלון – 'ממשלה בראשותי תמוטט את שלטון חמאס בעזה'.

סביר להניח שהמלחמה לא תחזור, חזרתם של מאות אלפי עזתים לצפון הרצועה היא קביעת עובדה בשטח לטובת חמאס, המצב שבו אנשי חמאס חוזרים לשלוט הוא הזוי ובלתי נסלח ואת זה בן גביר לא יכול להרשות לעצמו גם במחיר של הצלחה מסחררת במשרד לביטחון לאומי ובמשרדים הנוספים של מפלגתו.

בן גביר נזכר בבן גביר הישן, לצד בן ארי ומרזל, שהיה תוקף את בן גביר החדש, וכבר הבין שפה הוא לא יכול לעבור את הגבול וסביר להניח שכעת נראה בן גביר אופוזיציונר, חבר כנסת שימחה על כל דבר ויגרור אחריו בעל כורחם את סמוטריץ' וח"כים מסוימים בליכוד.

'עוקפים מימין' נקראה תכניתם של בן גביר ובן ארי ב'גלי ישראל' בשנים קודמות ונדמה שבן גביר הולך לעקוף את כולם מימין ולרצות את הזרם שממנו הגיע.

מבחינת נתניהו והליכוד הם מתכוננים למלחמה שקטה נגדו וכבר מכינים דפי מסרים. מקורב דתי של נתניהו נשמע בשיחות סגורות מתדרך ומכנה את בן גביר 'בוגד', 'חסר השפעה', 'לא משתלט על המפלגה של עצמו' ועוד פנינים. המסר מבחינת הליכוד הוא שאם ממשלת הימין תיפול זה יהיה באשמת בן גביר ומזה סמוטריץ' פוחד, מהתיוג, מלהציב אלטרנטיבה, הוא קורא לזה אחריות, הציבור ישפוט בקלפי.

לא מופרך לחשוב שמאחורי הקלעים ישנו דיל בן סמוטריץ' לנתניהו של שריון הציונות הדתית בליכוד תמורת הישארות בממשלה, ימים יגידו.

=======

יוסי בן עטר הוא עיתונאי ופרשן פוליטי