השר לשעבר הרב בני אלון מאושפז בבית החולים במצב קשה מזה שבועיים, והבוקר הוא נכנס לניתוח קריטי.
מיום שישי חלה הדרדרות במצבו של הרב, המאושפז בבית חולים בירושלים, וסובל מחיידק אלים שפוגע במערכות גופו. הרב החלים ממחלת הסרטן שתקפה אותו לפני מספר שנים, וחזרה לפני חצי שנה. בשל הטיפולים, נחלשה המערכת החיסונית שלו, ולכן גופו מועד לזיהומים. הרופאים ביקשו להמתין עם הניתוח, עד להתייצבות במצבו, אולם בשל חומרת המצב הרופאי הוחלט להקדים את הפעולה הרפואית להיום.
הרב בני אלון בן 61, שימש כרב הקיבוץ שלוחות וכראש ישיבת ההסדר בבית אורות. כיהן בכנסת משנת 96' ועד 2006. פוטר על ידי אריק שרון מהממשלה כדי להעביר את תוכנית ההתנתקות. מאז פרישתו מהפוליטיקה עסק בקידום שדולות פרו ישראליות ברחבי העולם.
במשפחתו מסרבים לפרט על מצבו הרפואי, ומבקשים להמנע מביקורים ולכן גם לא פרסמו את בית החולים בו הוא מאושפז.
הציבור נקרא להתפלל וללמוד לרפואת הרב בנימין חיים בן רות בתוך שאר חולי ישראל
אמרו חמישה פרקי תהלים לרפואתו של הרב בני אלון
מזמור ו'
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית, מִזְמוֹר לְדָוִד.
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. חָנֵּנִי יְיָ, כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ, עַד מָתָי. שׁוּבָה יְיָ, חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה. עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה, בְּכָל צוֹרְרָי. סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי. שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח. יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.
מזמור כ'
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךָ, וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, יְמַלֵּא יְיָ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי הוֹשִׁיעַ יְיָ מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.
מזמור קכ"א
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
מזמור ק"ל
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ. יְיָ שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי. אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, יְיָ מִי יַעֲמֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא. קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי. נַפְשִׁי לַיְיָ, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו.
מזמור קמ"ב
מַשְׂכִּיל לְדָוִד, בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה.
קוֹלִי אֶל יְיָ אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל יְיָ אֶתְחַנָּן. אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד. בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי, בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי. הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר, אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי, אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי. זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְיָ, אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי, חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי. הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי.
==
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַחוֹלֶה הרב בנימין בן רות בתוך שאר חולי עמו ישראל בַּעֲבוּר שאנו מתפללים בַּעֲבוּרָם, בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵיהֵם לְהַחֲלִימם וּלְרַפְּאֹתם וּלְהַחֲזִיקם וּלְהַחֲיוֹתם, וְיִשְׁלַח להם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְרַמַ"ח אֵבָרָיהם וּשְׁסָ"ה גִּידָיהם בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְנֹאמַר אָמֵן.
מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
י
הרב בנימן אלון שליט"א לרפואה שלימה - מסר נפשו על ארץ ישראל, וביניהם לבנות את שכונת "שמעון הצדיק" מפי ר' יונתן יוסף שליט"א – בנו של הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל בשנת...
הרב בנימן אלון שליט"א לרפואה שלימה - מסר נפשו על ארץ ישראל, וביניהם לבנות את שכונת "שמעון הצדיק" מפי ר' יונתן יוסף שליט"א – בנו של הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל בשנת תש"ח נחרבה כל שכונת "שמעון הצדיק", והמבנה היחיד ששרד הוא "בית הכנסת שמעון הצדיק". וכך השכונה עמדה בשוממותה עד שנת תשנ"ז. בשנת תשנ"ז ערבי שגר בסמוך לביהכ"נ, ניסה להרחיב את ביתו על חשבון ביהכ"נ. - מטיילים שראו את הדבר, התקשרו לר' בנימן אלון שיחי', שהיה שר התיירות, לספר לו שהמבנה היהודי היחיד ששרד מהשכונה - נמצא בסכנת הכחדה, ואז החלה פעולת מלחמת הכיבוש מחדש של שכונת שמעון הצדיק. וזה מעשה המלחמה. א. ר' בנימן אלון ארגן חמישים יהודים שנכנסו לביהכ"נ (ביניהם ר' יונתן יוסף שיחי', בן הג"ר יעקב זצ"ל) והכריזו "המקום הזה הוא בבעלות יהודית, ואיננו יוצאים מכאן". ב. אותו ערבי הזמין את כל החמולה, ויידו עליהם אבנים, והיהודים החזירו אבנים בחזרה. ג. הגיעה משטרת ישראל, שאמרה ליהודים לצאת מביהכ"נ, ב"טענה" שזו שכונה ערבית, וטען להם ר' בנימן אלון, אם זו שכונה ערבית, איך יש סימני מזוזה בביהכ"נ? איך יש סמל "מגן דוד" על המשקוף? איך יש כיתובים בעברית על הקיר (כגון מי תרם את ביהכ"נ)? זה לא שכונה ערבית ואנחנו נשארים כאן! ומכיון שהוא היה חבר כנסת היתה לו חסינות, וסוכם עם המשטרה שבינתיים – עד שידונו בבית המשפט למי שייכת השכונה - עשרה יהודים ישארו עמו במשך הלילה בביהכ"נ, ובמקביל המשטרה סגרה את שכונת שמעון הצדיק אין יוצא ואין בא, כדי למנוע התפרעויות. ד. למחרת עלה למקום - עם עדר עיתונאים - בנו של "פייסל חוסני" ימ"ש, ה"מופתי" של ירושלים [שהיה נציג של ה'פאתח' בירושלים, אשר עשה הרבה פעולות נגד היהודים, ביניהם גניבת קרקעות מיהודים (וגם משאינם יהודים) במזרח ירושלים], ואמר להם בערבית, שהמקום הוא בבעלות ערבית, והיהודים באו לכבוש שכונה ערבית, ואז הג"ר יעקב יוסף ענה לו בתקיפות בערבית: "האם אתם נוהגים לחקוק מזוזות בפתחיכם?! האם אתם נוהגים לחקוק מגיני דוד בראש המשקוף?! האם אתם נוהגים לכתוב כיתובים בעברית?! אתה שקרן, אתה נוכל, אתה רמאי", והבן של המופתי קיבל הלם, הן מצד שיהודי נשוא פנים יודע ערבית, והן מצד האמת שבדבריו, שאי אפשר להכחיש אותה מול כלי התקשורת, וכי הוא יכול לומר שאין כאן כיתובים בעברית וכו'?! ואז הוא אמר לפמליא שלו "טוב, הוא מפריע לנו לדבר, אז נרד למטה", וזו היתה פעולת הנסיגה שלהם והנצחון של היהודים על המקום. ה. למחרת הלכו לבית משפט השלום לשם "תביעת בעלות", והרב אליהו בקשי דורון שליט"א, שהיה "הראשון לציון", הביא את ה"תביעה" מטעם "ועד העדה הספרדית", ואכן בית המשפט אישר שהשכונה תהיה בשליטה יהודית. ו. ברוך ה' הצליחה המלחמה עם הערבים, והמלחמה עם הממשלה, ונשארה עוד מלחמה אחת עם "יהודים שיש בהם קליפת מרגלים". כאמור "ועד העדה הספרדית" שיתפו פעולה למכור חלקם לעמותה המיישבת (הנקראת "נחלת שמעון"), אמנם "ועד העדה האשכנזית" טענו "מרן הרב אלישיב אוסר להקים כאן שכונה שתתגרה בגויים", ואז הג"ר יעקב יוסף שלח את ר' בנימן אלון אל הגרי"ש אלישיב, ואמר לו הגרי"ש: "שקר וכזב, צריך להקים שם שכונה יהודית, תגיד לועד העדה האשכנזית שאני מורה להם למכור את חלקם", ואכן הם מכרו את חלקם. לאחר מלאכת הכיבוש, נכנסו לביהכ"נ שמעון הצדיק, ושיפצו אותו, ונכנסו מיד לעוד ארבעה מבנים סמוכים, ומאז התחילה ההתיישבות היהודית להתחדש בשכונת "שמעון הצדיק". כיום יש 20 משפחות שגרות בשכונת "שמעון הצדיק", וכולל אברכים בביהכ"נ, כן ירבו כבישת שכונות בארץ ישראל בידי ישראל כמצוות ה'.
המשך 10:46 23.02.2015שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר