יום השואה הבינלאומי (ה-27 בינואר), נקבע ביום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ומציין השנה (שני) 80 שנה לשחרור בית החרושת למוות בו נרצחו יותר ממיליון ומאה אלף יהודים.

נדמה שכעבור עשרות שנים העולם יתפכח וייאבק בשנאה החולנית ליהודים. אך בניגוד גמור לכל היגיון אנושי, האנטישמיות בעולם מרימה ראש, במיוחד לאור המלחמה הצודקת של ישראל ברצועת עזה.

בחודש נובמבר אשתקד לאחר ציון ליל הבדולח הרב מנחם מרגולין ראש הארגונים היהודים באירופה הציג תמונה עגומה, לדבריו "המצב של העם היהודי באירופה הוא כיום הגרוע ביותר מאז ליל הבדולח והשואה". אז איך הגענו למצב הקיים? לציון יום השואה הבינלאומי הזמנו לאולפן סרוגים את יושב ראש הנהלת יד ושם דני דיין לשיחה על אנטישמיות וזיכרון השואה.

(צילום ועריכה: למי עזוז; תמונת רקע באולפן: נתי שוחט\פלאש 90)

בפתח דבריו דיין נותן סימנים ומציין כי אין הבדל בצורות האנטישמיות לאורך הדורות, אלא מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. "האנטישמיות זה וירוס שקשה לתת לו הסבר רציונאלי, "זאת לא אנטישמיות חדשה אלא אותה אנטישמיות ישנה ורעה שכל פעם לובשת ופושטת צורה, פעם היא דתית, גזעית, חברתית ופוליטית ולכן לא צריך להתפלא".

"אני מודה שחשבתי שההרס לא רק לעם היהודי, אלא גם לעולם שהאנטישמיות הנאצית גרמה תתן לנו תקופה לפחות של 100 שנה שהמחלה הזו שפוקדת את הציוויליזציה לא תצוץ אבל כמובן התבדיתי ואנחנו רואים את התוצאות החמורות".

דיין מדגיש כי ישנה עלייה של מאות אחוזים בכל העולם במקומות שהיו לדבריו "גן עדן ליהודים", כגון אוסטרליה וקנדה. "זה לא מפלה בין שום מקום", הוא אומר.

בשבוע שעבר הליגה נגד השמצה ערכה סקר מקיף ומצאה כי קרוב למחצית מאוכלוסיית העולם מחזיקה בעמדות אנטישמיות, בין היתר הנתונים הראו כי 20% מהנשאלים ברחבי העולם לא שמעו על השואה. דיין מציין כי, "הסקר הזה מחבר את כל תושבי העולם, כלומר סין והודו הם שליש מן העולם ותושבי כדור הארץ ולכן התוצאה קצת מוטה".

הוא מבקש להדגיש כי באירופה וצפון אמריקה הנתונים הרבה יותר נמוכים. אך לדבריו זה מעיד על כך שיש יותר צורך להשקיע בחינוך בנושא השואה ובהעברת המסרים. "זה מה שאנחנו עושים. מידת ההצלחה השאלה היא מה היה קורה אילולא הפעילות ביד ושם ובמוסדות אחרים לזכר השואה".

כאמור המלחמה הביאה עימה גלי אנטישמיות גבוהים, המצב הביטחוני והשמיים הסגורים הביאו לירידה במספר המבקרים בישראל, לרבות במוזיאון, שאלתי אותו האם ההזדהות של חלק מן העולם עם הפלסטינים הביאו לירידה בכמות המשלחות למוסד. "אני חושב שמה שגרם לירידה במספר המבקרים, יד ושם הוא לא רק מוזיאון אלא מוסד שיש לו שני מוזיאונים. לפני הקורונה מספר המבקרים עמד על כמיליון בשנה. אנחנו במקום השני במדינת ישראל במספר המבקרים אחרי הכותל", הוא מבהיר.

"אבל", אומר דיין ומדגיש, "המלחמה והאזהרות שמדינות נוספות הוציאו לפני מסע לישראל, המצב הביטחוני והמחסור בטיסות גרמו לפחות מבקרים וסמינרים למורים ואחרים שאנו עורכים בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה פחת. אנחנו נוסעים יותר להעביר סמינרים ברחבי העולם, אבל אני מקווה שבתקופה הקרובה נחזור למספרים שראינו בעבר".

אנטישמיות בארה"ב (צילום: Wirestock Creators / Shutterstock.com)

"עולם ללא ניצולים – הופך את העבודה ליותר קשה ומאתגרת"

נקודה כואבת שכבר מדברים עליה יותר בגלוי היא מספר הניצולים שהולכים ופוחתים עם השנים, כיום ישנם שימושים טכנולוגיים היכולים לספק פתרון בנושא, אך השאלה אם הוא מספיק. "זו השאלה המרכזית שעומדת בפנינו, ישראל עומדת לקבל במרץ בעוד חודש וחצי את הנשיאות של ארגון IHRA הברית העולמית לזכר השואה שמאגדת 35 מדינות והמוטו שנבחר לנשיאות הישראלית "מפנה הדורות", הוא אומר.

לדבריו: "למרבה הצער אנחנו עומדים בפני עולם ללא ניצולים וזו תהיה השעה Happy hour של המכחישים והמעוותים של השואה. זה יהפוך את העבודה ליותר קשה, מאתגרת אבל להרבה יותר חיונית", הוא מציין.

"שואלים אותי מה התחליף לעדויות של הניצולים, אין תחליף, אין שום דבר שיכול להחליף את מה שגדלנו עליו, לשבת מול ניצול שואה ולשמוע את הסיפור. זה גשר שצד אחד שלו נמצא אצלנו והצד השני באושוויץ. אין שום דבר שיחליף את זה".

מספרם הולך ופוחת, ניצולי שואה (צילום: אוליבייה פיטוסי\פלאש 90)

"אבל", הוא מציין כי "מילת המפתח בכל מה שקשור לזכר השואה לאחר עידן הניצולים הוא דברים מקוריים. לכן ממשיכים לאסוף עדויות ומסמכים. יש לנו ארכיון הגדול ביותר בעולם, למעלה ממיליון מסמכים שקשורים בשואה, אנחנו ממשיכים לנבור בארכיונים בכל העולם ולאסוף חפצים שקשורים לשואה, תמונות סרטים. אין שום דבר שיכול להתחרות בדבר האמיתי. בנושא הטכנולוגי צריך להיות זהירים, שיחה מדומינת עם ניצול או קורבן של השואה באמצעות אינטלגנציה מלאכותית, אנחנו יכולים לעשות אותה בצורה נכונה אבל מישהו אחר יכול לעשות אותה בצורה מעוותת ולכן זה כלי שמאוד צריך להיזהר ממנו".

דורשים ממנהיגי העולם לא רק לדבר אלא גם להילחם באנטישמיות

הראיון הוקלט מספר ימים לפני נסיעתו של יו"ר הנהלת יד ושם למחנה ההשמדה אושוויץ, שם הוא לוקח חלק בטקס המרכזי, בשנה שעברה רוסיה שצבאה שחרר את המחנה לא הוזמנה בשל המלחמה עם אוקראינה, גם השנה המדינה שהביאה את הניצחון על הנאצים לא תיקח חלק. דיין טוען כי מדובר בהחלטה פולנית. "ממשלת פולין או מוזיאון אושוויץ החליטו שהוא מוזיאון ממלכתי פולני לא להזמין את רוסיה בגלל המלחמה באוקריאנה. פולין גובלת באוקראינה וחרדה גם היא מפני הבאות ולכן הם קיבלו את ההחלטה. זה עוד מקרה שהפוליטיקה העכשווית משפיעה על השואה".

על מה תשוחח עם המנהיגים שתפגוש בטקס?

"אני תמיד אומר למנהיגים שאני פוגש שיש הרבה לקחים מהשואה, אני מזכיר באוזניהם שניים. האחד הצורך הקיומי במדינה יהודית עצמאית. אנחנו נמצאים בעולם שעצם הרעיון של מדינת לאום הפך בחלקים מסוימים ללא פוליטיקלי קורקט".

"אנחנו למדנו בדרך הקשה שאי אפשר ללא מדינה. שלא תהיה טעות, ישראל לא הוקמה בגלל השואה, אלא למרות השואה, אבל ישראל היא הערובה שלא תהיה עוד שואה. דבר שני זו המלחמה באנטישמיות, כשמנהיג מגיע ליד ושם ואומר Never again, אני שואל את עצמי הוא כנה או צבוע או אומר מה שמצפים ממנו להגיד. המבחן הוא אם אותו המנהיג נלחם בכל צורות האנטישמיות, מימין, משמאל, הקריאות להשמיד את מדינת ישראל בין אם הן באות מאולמות השלטון בטהרן או באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ואלו המבחנים שהם חייבים ואנו דורשים מהם לעמוד".

הרוסים לא יגיעו גם השנה, מחנה אושוויץ 1 (צילום: נתי שוחט\פלאש 90)

"המוזיאון יפתח שלוחה בגליל"

אתגר נוסף הוא כאמור הדור הצעיר, 80 שנה חלפו מאז האירוע הטרגי שפקד את העם היהודי, בני הנוער של היום מתמקדים ברשתות החברתיות והשאלה הנשאלת כיצד מנגישים אירוע היסטורי לאותם נערים ונערות.

אתגר לנוער (צילום: חן שימל\פלאש 90)

דיין מספר כי השנה ייחנכו השנה מספר פרויקטים ביד ושם. ביניהם, מיצג אור קולי שיוקרן בבית הקהילות ביד ושם על חיי הקהילה היהודית שהושמדה בשואה. "הושמדו שישה מיליון יהודים אבל גם הושמדו אלפי קהילות יהודיות, מושג שהשתכח ומאוד חשוב שנזכור אלו חיים קהילתיים היו באירופה וצפון אפריקה לפני השואה", הוא מציין.

"אנחנו חונכים תיאטרון ביד ושם שייקרא "לגעת בזיכרון" ובו נמחיז מספר הצגות יחיד שסובבות סביב חפץ אחד או עדות אחת מתוך האוסף הרחב מאוד שלנו. ייפתחו גם מספר תערוכות שהמרכזי שבהם איך יצרנו את האוסף הכל כך גדול של דוקומנטים ותעודות, חפצים, צילומים בסרטים וכו'. זו רק אחת מהדרכים.

תיפתח שלוחה נוספת בגליל, יד ושם (צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

דיין מציין כי בכוונתם לבזר את יד ושם, "המוזיאון פתח לאחרונה מרכז חינוכי בעיר הבה"דים לחיילי צה"ל, אנחנו נפתח מקום נוסף בגליל ומקווים שנוכל לפתוח בעתיד גם בגוש דן שאין בו כיום מוסד לזכר השואה, פרט לגנזך קידוש השם של חסידות גור. בית ווהלין שייך ליד ושם, אבל הוא לא מרכז העולם בפני עצמו. עוד נושא שאנו משקיעים בו הרבה ולא היה קיים בעבר הוא זיכרון השואה באמצעות תרבות, פתחנו לכך מחלקה". למרות החידושים הרבים, הוא מבקש להדגיש כי הם לא מהווים תחליף לניצולים אבל הם דרכים חדשניות לזיכרון השואה

"נוחלים הצלחה כבירה בחברה החרדית"

אתם מארחים לא מעט בני נוער מישראל, כשמגיעים למוסד של נערים ונערות מבתי ספר ערביים, עד כמה יש התעניינות מצידם והזדהות עם מה שעבר על העם היהודי?

"זו נקודה כאובה, אנחנו בשנים האחרונות הקדשנו מאמצים רבים לפתוח את יד ושם לשני חלקים של החברה הישראלית שכמעט לא היו נוכחים בו עד לפני שלוש שנים. בציבור החרדי אנחנו נוחלים הצלחה כבירה, יש ימים שרואים מאות ואלפי תלמידי ישיבות, מלמדים ונערות חרדיות ביד ושם. ביצענו אירועים עם ישיבות ההארד קור הציבור החרדי. לצערי הרב את הציבור הערבי פחות פיצחנו עד עכשיו ואנחנו משקיעים מאמצים. אחת מן המטרות של המרכז החינוכי שנפתח בגליל הוא דווקא למשוך את האוכלוסייה הערבית שמהווה אחוזים גבוהים באזור".

נוחלים הצלחה בקרב הציבור החרדי (צילום: חיים גולדברג\פלאש 90)

"השבעה באוקטובר הוא לא המשך של השואה"

לסיום אני משוחח איתו על המונח Never again שהשתרש עם השנים, אך גם בשנה וחצי האחרונות מאז הטבח של ה-7.10 הוא מוטבע בציבוריות הישראלית. דיין מבקש להסתייג מהשימוש במונח בשני האירועים: "חשוב לי להגיד השבעה באוקטובר הוא לא המשך של השואה שאז מה שיכולנו לעשות זה להתחנן לרוזוולט וצ'רצ'יל שיפציצו את אושוויץ.

בשבעה באוקטובר ואחריו לקחנו את גורלנו בידינו. הגבורה של פאבל פרנקל ומרדכי אנילביץ' היא בדיוק כמו של כיתות הכוננות וחיילי שלדג שהגיעו לקיבוצים. אבל הם נלחמו למות בכבוד, חיילי צה"ל נלחמים כדי להציל חיים ולהעניש את האויב".