עידן טראמפ השני: מה אפשר ללמוד מכהונת טראמפ הראשונה
דונלד טראמפ נכנס אחרי 4 שנים לכהונה נוספת בבית הלבן, מה אפשר ללמוד מהכהונה הראשונה שלו, ומה צפוי להשתנות ב-4 שנים הקרובות

עם פתיחת טקסי ההשבעה של דונלד טראמפ בתור הנשיא ה-47 של ארצות הברית, קיימת הזדמנות להביט אחורה, לכהונת טראמפ הראשונה ולנסות להבין מה ניתן ללמוד ממנה על מה ניתן לצפות מעידן טראמפ השני.
ראשית, כמו בכהונתו הראשונה גם בכהונתו השנייה שובר דונלד טראמפ מוסכמות, כמו בכהונתו הקודמת כאשר דילג באופן נדיר על כל עשייה ציבורית ונבחר ישירות אל משרד הנשיאות, מעשה שבוצע פעמים בודדות בארה"ב. גם הפעם יהיה טראמפ חלק מאירוע היסטורי, טראמפ הוא הנשיא השני בהיסטוריה, והראשון ביותר ממאה שנה שיבחר לכהונה נוספת ולא רצופה בתורה נשיא.
אל כהונתו הראשונה הגיע טראמפ כ-אאוטסיידר ונעלם מוחלט, תפקיד הנשיאות היה הראשון בחייו הציבוריים ורבים ראו בו גורם בלתי צפוי ואפילו תזזיתי. כעת רבים כבר למדו על האסטרטגיות ה"טראמפיות" הרבות שכה הפתיעו בכהונה הראשונה, וכמעט בטוח שנפגוש שוב בכהונה זו.
מלחמות סחר
עם כניסתו לתפקיד בפעם הראשונה החל טראמפ לאיים על מדינות מקורבות ביותר לארה"ב עם שינויים מרחיקי לכת בהסדרי הסחר בין המדינות. טראמפ איים במיוחד על קנדה ומקסיקו, שתי שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב.
טראמפ צפוי, ובמקרה של קנדה כבר החל להפעיל איומים כלכליים לא מבוטלים. טראמפ מתנהל כלכלית מאסטרטגיה של "אמריקה קודם" כפי שהוא אוהב לקרוא לכך. טראמפ דואג קודם כל שיחסי הסחר יהיו רווחיים כלכלית לארה"ב, לא רק מבחינת שיקולים אסטרטגיים ומאגרי בריתות. טראמפ בסופו של דבר הוא איש עסקים וגם בכהונה זו נראה אותו פועל באגרסיביות ואסרטיביות בניסיון "להגיע לעסקה הטובה ביותר" כפי שתיאר בעבר בספרו "אומנות העסקה".
נסיגה מהסכמים בינלאומיים
הנשיא טראמפ לא צפוי לתת משקל רב להתחייבויות של קודמו בתפקיד, במהלך כהונתו הראשונה פרש טראמפ מהסכמים בינלאומיים עליהם שקדו קודמיו במשך שנים. הבולטים ביניהם הם כמובן הסכם הגרעין עם איראן, שאובמה החשיב כהישג המשמעותי של כהונתו וממנו טראמפ נסוג ממנו בהפגנתיות בכהונתו הראשונה. הסכם נוסף ממנו פרש הוא הסכם "פריז" בו התחייבו מרבית מדינות העולם ליעדים אקולוגיים ואנרגטיים בניסיון למנוע את הדרדרות מצב הסביבה, וגם ממנו יצא טראמפ במהרה.
הסכמים בינלאומיים שכבר סומנו בכוונת של טראמפ הוא כמובן הסכם "פריז" אליו חזר ביידן מיד עם השבעתו, ובנוסף לכך הסכמי אספקה לאוקראינה, אותם לא בטוח שהנשיא מתכוון לקיים. במיוחד לאור התבטאויות עבר בהם יצא נגד המשך המלחמה. הגדול והמשמעותי מתוך ההסכמים אשר בנוגע אליהם התבטא טראמפ בעבר הוא הסכם "NATO" או "הברית הצפון-אטלנטית" שכוללת בתוכה את מרבית מדינות אירופה, ארה"ב וקנדה בברית הגנה במקרה של מתקפה רוסית על אחת מהמדינות החברות.
טראמפ התבטא בעבר כי במידה ומדינות אירופה לא יגדילו את הוצאות הביטחון ויתרמו את חלקן לארגון, ישקול לפרוש מההסכם.
מדיניות חוץ
מדיניות החוץ של טראמפ צפויה להיות דומה במידה למדיניות של הקדנציה הקודמת, רק גדולה יותר. במהלך כהונתו טראמפ הפעיל קמפיין לחץ כלכלי על סין, והפעיל שורה של מכסים ומיסים בניסיון לחזק תעשיות מקומיות בארה"ב מול תעשיות סיניות, כמו תעשיית המתכת והשבבים. טראמפ צפוי להמשיך במדיניות דומה ולהגביר אותה, במהלך מסע הבחירות התחייב טראמפ להטיל מכסים של 100 אחוזים על מוצרים תוצרת סין.
בנוגע לסכסוך בין רוסיה ואוקראינה, מדיניות טראמפ עד כה לא ברורה. אך אם יפעל בדומה לאמירותיו במהלך הבחירות, טראמפ צפוי לפעול להגיע להפסקת אש ועסקה, אך במידה ורוסיה לא תקבל את התנאים, טראמפ צפוי לפתוח בקמפיין לחץ גם נגדה.
בנוגע לדרום אמריקה, "החצר האחורית" של ארה"ב, טראמפ הציב שורה של יעדים בקשר לאזור. טראמפ מעוניין לפעול החדות כנגד הקרטלים במקסיקו ומדינות נוספות, והבטיח למנוע הגירה לא חוקית דרך הגבול הדרומי. כך שאנחנו צפויים לראות גם בחזית זו קמפיין של לחץ על ההנהגה באותן מדינות לפעול בהתאם לדרישותיו. אך אנחנו צפויים לראות גם צעדים נחרצים יותר, כאשר טראמפ איים מספר פעמים לשלוח יחידות מיוחדות של צבא ארה"ב לפעול נגד קרטלים באזור.
המזרח התיכון
במזרח התיכון צפוי להמשיך את הצעדים שראינו בסיום כהונתו, אחד מההישגים הבינלאומיים הגדולים של כהונת טראמפ היה הסכמי אברהם, ותחילתו של ציר חדש במזרח התיכון בין ישראל לבין מדינות ערב הסוניות המתונות. טראמפ צפוי להמשיך בתהליך זה שהניב לו פירות כבר בעבר ביתר שאת, וקיים סיכוי לא מבוטל שגם כאן נראה קמפיין לחץ על כל הצדדים להתיישר לפי שאיפות טראמפ.
החידה הגדולה בנושא המזרח התיכון היא כיצד טראמפ ינהג בנושא האיראני, האינטרס הראשון של ארה"ב באיזור יהיה לאחד בין ישראל וסעודיה. אך הגרעין האיראני לא יעלם גם במקרה של נורמליזציה. בסביבת טראמפ נזרקים רעיונות רבים, והמושג "תקיפה אמריקאית" הוא לא מושג מגונה כפי שהיה בעבר.
חשוב לזכור כי אחת הפעולות האחרונות של טראמפ הייתה חיסול קאסם סולימאני, שבועיים בלבד לפני שסיים את כהונתו בבית הלבן. טראמפ ניסה בעבר להפעיל לחץ כלכלי על איראן, אך לא הצליח להכניע אותה באופן מלא. ולמרות שנרתע מתקיפה במהלך כהונתו הראשונה, יכול להיות שאקורד הסיום לכהונתו הקודמת לימד אותו שאיראן נובחת יותר משהיא נושכת, ואולי ירשה לעצמו לשקול פעולות אגרסיביות בהרבה בכהונתו השנייה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו