שבוע שעבר חגגה תוכניות הפטריוטים יום הולדת 3, זמן טוב לבחון את תרומתה. את ההגדרה המדוייקת ביותר סיפק יותם זמרי, כמה ימים לפני החגיגות. הוא טען שמאז ה-7 לאוקטובר כולנו התקרבנו יותר ליהדות וערוץ 14 'נרמל' את התהליך הזה.

עם ישראל חוזר לשורשים שלו והוא כבר לא מתנצל על כך. יהדות גאה, מתפרצת, טבעית, שמחה, בטוחה בעצמה. זהו המודל שמטמיע הערוץ במרכז הכובד של הישראליות. אף רב לא היה עושה זאת טוב יותר.

אין להם דבר נגד השמאל. אם הוא מוכן לנטוש את החילוניות ולשוב למורשת, הוא יהיה חלק בלתי נפרד מן ההנהגה. אך אם הוא יתעקש להיות חלק מן תרבות המערב ולא חלק ממסורת ישראל, הוא ימצא את עצמו בודד, שייך לצד המפסיד של ההיסטוריה. העם עם התורה.

השמאל אמנם הצליח לקבע אחיזה במוקדי הכוח ולמנוע כבר עשרות שנים מהימין לממש את שלטונו, אך מהרגע שהימין מצא אלטרנטיבה לתקשורת השמאל זה רק עניין של זמן בלבד עד שגם שלטון הפקידות והיועמ"שים ייפול.

ערוץ 14 מזכיר לנו שהסיפור האמיתי הוא לא ימין מול שמאל, אפילו לא ביבי או לפיד, אלא יהדות מול ישראליות. ככל שהמרחב הציבורי במדינת ישראל יהיה יהודי יותר, כך הזהות היהודית של האדם הפרטי תתחזק יותר. הימין הוא תוצאה של חיבור לשורשים, הוא לא המטרה. לכן המלחמה לא חיזקה את הימין, אלא את היהדות, נרמלה אותה במרחב הציבורי. תפילין, שבת, אמונה. הם הד.נ.א. שלנו, הרבה לפני יום העצמאות ובן גוריון. אלו העוגנים שלנו.

אני חושב שיש לציונות הדתית מה ללמוד מכך. התפיסה החרדית מאמינה בשמירה על קבוצת נאמנים שמניפה את דגל התורה. לשיטתם, קבוצה כזו תיצור משיכה של שאר חלקי העם לכיוון התורני יותר. אבל הציונות הדתית מאמינה ביציאה החוצה לכלל ישראל. משכך, מצופה מנבחרי הציבור שלה לא להתעסק רק בחלוקת נשק או במניעת הקמת מדינה פלסטינית. את זה אפשר להשאיר לליכוד. התפקיד המרכזי של נבחרי הציבור הדתיים הוא לחזק את התורה במרחב הציבורי, כדי להפוך את היהדות לפעולה טבעית ולא מלאכותית, מה שיצמצם מאד תהליכי חילון.

גם היחס לאומות העולם צריך להיות מתוך הכרה שתפקיד עם ישראל הוא לפעול להפצת האמונה בכל העולם, כאשר הנפת החזון המקראי הזה, 'המהפכה הרביעית' בלשון הרב גינזבורג, הוא גם מה שישיב את עם ישראל בעצמו לחיק האמונה, אותה נטש בשל חולשתה ואליה ישוב כשהוא יבחין בתרומתה הגדולה לאנושות.

יש הרבה עבודה, אבל השלב הראשון הוא לא להתבייש, לא לחשוש מהשמאל, להתעלם לחלוטין מעיתון הארץ ולנרמל את תנועת התשובה שהמלחמה האחרונה מייצרת.

ראש החץ בתנועת התשובה הזו צריכה להיות הציונות הדתית, שצריכה לבחון כל נושא שעל סדר היום לפי השאלה כיצד בונים מדינה יהודית, גאה ושמחה, לא מתנצלת, שמחוברת לשורשים שלה בטבעיות מדבקת.