בג"ץ יפרסם היום (חמישי) בהרכב של תשעה שופטים את פסק הדין בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החוק שהעניק לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר העניק סמכויות נרחבות על המשטרה.
הרכב של תשעה שופטי בג"ץ בראשות מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, יפרסם היום בשעה 11:00 את פסק הדין. העתירה, שהוגשה על ידי התנועה בדצמבר 2022, תוקפת את התיקון לחוק שהעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות על המשטרה, לרבות סמכויות להתוות את מדיניות החקירות.
לטענת התנועה, התיקון פוגע בעצמאות המשטרה, מאפשר פוליטיזציה של אכיפת החוק ומהווה פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.
היועמ"שית טוענת כי התיקון אינו חוקתית
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קבעה בתגובתה לעתירה כי התיקון אינו חוקתי וכי יש לבטלו, בהדגישה כי הוא "יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי".

כזכור לטענת התנועה תיקון החוק, אשר עבר בכנסת באופן חפוז ונמהר, יפגע פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, יוביל לפגיעה בזכויות חוקתיות באופן שאיננו מידתי ושאיננו הולם את ערכיה של מדינת ישראל, ויגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במשטרה ובלגיטימציה הציבורית לפעולתה – אשר מהווים יסוד הכרחי לפעולתה וליכולתה לבצע את תפקידה.
בעתירה נטען כי עצמאותה של המשטרה, "אחת ערובות המובהקות לקיומה של הדמוקרטיה בישראל"
התנועה ציינה בעתירתה לפני כשנתיים את דברי שופטי העליון פוגלמן וחיות, אשר כתבו בפסקי דין בעבר כי השמירה על עצמאותה ועל אי תלותה של המשטרה היא "אחת הערובות המובהקות לקיומה של הדמוקרטיה בישראל", והיא סממן מרכזי ובסיסי של דמוקרטיה, אשר שלטון החוק בה איננו מבחין בין אזרח לאזרח, בין עשיר לעני, בין חזק לחלש ובין גורם פוליטי לגורם שאינו פוליטי.

לעמדת התנועה, התיקונים לחוק פוגעים פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים, כגון השוויון בפני החוק ועצמאות המשטרה, ויובילו לכך שהסמכות לפגוע או להגביל זכויות חוקתיות, אשר הכרחית לפעילותה של המשטרה לאכיפת החוק ולביצוע תפקידיה הנוספים, תעבור לידיו של גורם פוליטי. בנוסף, כל אלו יובילו לפגיעה באמון הציבור במשטרה, לתיוגה כמשטרה פוליטית אשר נעדרת לגיטימציה לפעול. התנועה סבורה ששינויים מרחיקי לכת שכאלה יש לעשות באופן שקול וענייני, ולא בחופזה ומבלי לנהל דיון מעמיק דיו כפי שהתנהלו הדיונים סביב שינויי חקיקה אלה.
התנועה עומדת בעתירתה על ממספר הבדלים מהותיים בין הצבא לבין המשטרה – העיקרי שבהם הוא העובדה שהמשטרה פועלת בקרב אזרחים בעוד הצבא פועל כנגד איומים חיצוניים. הבדלים אלו שומטים את הקרקע תחת ההצדקות לתיקון החוק, ולעמדת התנועה מצדיקים את השמירה על עצמאות המשטרה באופן ייחודי ומובהק מהדרג הפוליטי.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים