סיפור לא שגרתי מזירת הלחימה באוקראינה: למעלה מחצי שנה אחרי שנעלם בפתאומיות, הקהילה היהודית בוניצה שבאוקראינה הצליחה לאתר את גופתו של בן קהילתם, דוד סטרובר, בוגר בית הספר היהודי 'אור אבנר חב"ד'. בערב שבת הם ליוו אותו בהלוויה דומעת.
"דוד היה דמות מופת", סיפר רב העיר ושליח חב"ד הרב שאול הורביץ. "כילד, בלט בכישרונו, בשקידתו ובמסירותו ללימודים. כשפרצה המלחמה באוקראינה, בחר להתגייס לחזית מתוך תחושת שליחות עמוקה". כחייל אמיץ ונחוש, השתלם בכמה מדינות באירופה ושאף תמיד למצוינות, גם בתנאים הקשים ביותר.
ב-23 באפריל, לפני שמונה חודשים, התקיימה שיחתו האחרונה עם אביו. מהחזית, תיאר את המצב הקשה: "מפציצים אותנו חזק מאוד".
מאז, נותק הקשר, והמשפחה, יחד עם בכירי הקהילה, החלה במאמצים נרחבים לאתרו. "פנינו לגורמים בכירים שהיו יכולים לסייע, אך במשך חודשים לא התקבלו תשובות ברורות", סיפר הרב הורביץ.
השבוע, התקבלה הבשורה המרה: בדיקת DNA אישרה כי דוד נפל בשדה מוקשים על אדמה כבושה, שם שכב זמן רב. בערב שבת נערכה הלווייתו בליווי מרגש של הקהילה ואמירת קדיש לזכרו. היו בהלוויה הרבה עיניים דומעות. קרובי המשפחה נשאו דברים לזכרו.
"דוד היה תלמיד מבריק ולוחם אמיץ, דמות מעוררת השראה וסמל של עמידה ונחישות", סיכם הרב הורביץ, "זכרו ילווה אותנו תמיד. יהי זכרו ברוך".
תגובות
ניתן היה לחשוב שחלפו הימים בהם יהודים התגייסו ונפלו בצבאות זרים למען לאומיות זרה, המאורע המעציב הזה מחזיר אותנו לימים שיכולת לשמוע צעקת שמע ישראלבחפירה אחת ובמרחק עשרות מטרים שמע ישראל של הצבא הנגדי. איך עדיין לא חלחלה ההכרה שרגשי הפטריוטיות של היהודים צריכים להיות מופנים לעזרת עמם ומולדתם?