יפן בהודעה דרמטית: מצאנו על הירח אנרגיה עתידנית

חברת החלל היפנית ispace וחברת הכרייה הבינלאומית Magna Petra חתמו לאחרונה על הסכם היסטורי שצפוי לשנות את עתיד האנרגיה העולמית.

שיתוף הפעולה נועד לחקור את היתכנות כריית הליום-3 מהירח – איזוטופ נדיר שמחזיק פוטנציאל להפוך לדלק אידיאלי להיתוך גרעיני. מדובר בתהליך שיכול לספק לאנושות מקור אנרגיה נקי, בטוח וחסר תקדים מבחינת היקף.

הליום-3: האיזוטופ שמשנה את כללי המשחק

הליום-3 הוא איזוטופ מיוחד של הליום, המכיל רק נייטרון אחד לעומת שניים באיזוטופ הנפוץ יותר, הליום-4.

ייחודו מאפשר שימוש בתהליך היתוך גרעיני ללא פליטה של קרינה מסוכנת, מה שהופך אותו לאופציה מועדפת לדלק גרעיני נקי. אך על כדור הארץ, משאב זה נדיר ביותר.

לעומת זאת, הירח מהווה מעין "מאגר טבעי" להליום-3, שכן הוא קלט במשך מיליארדי שנים את האיזוטופ שנפלט מהשמש, הודות להיעדר אטמוספרה שמנעה את בריחתו לחלל.

ההערכות מדברות על כ-100 מיליון טונות של הליום-3 הטמונים באדמת הירח (הרגולית).

כדי להפיק את החומר היקר, יש לחמם את אדמת הירח לטמפרטורה של 600 מעלות צלזיוס – תהליך מאתגר אך אפשרי מבחינה טכנולוגית. המחיר הנוכחי של ליטר הליום-3 עומד על כ-2,500 דולר, פי 140,000 מהמחיר של הליום רגיל, מה שמדגיש את הפוטנציאל הכלכלי העצום שבמשאב זה.

הפרויקט החדש בין ispace ו-Magna Petra מבוסס על תשתיות תוכנית ארטמיס של נאס”א, שמטרתה להחזיר בני אדם לירח ולבסס כלכלה עצמאית במסלול סביבו.

לדברי טקאשי הקאמדה, מנכ"ל ומייסד ispace, “ניצול משאבים מעבר למים הוא קריטי להבטחת כלכלה יציבה ועצמאית בחלל. אנו חייבים להתחיל כבר היום בפיתוח היכולות לכך.”

לאחר ניסיון לא מוצלח לנחות על הירח בשנת 2023 עם החללית Hakuto-R, מתכננת חברת ispace לשגר בינואר 2025 את החללית הבאה שלה, "רזיליאנס".

המשימה תכלול מיקרו-רובר מתקדם שיבחן את היתכנות כריית הליום-3 מאדמת הירח. אם המשימה תצליח, היא עשויה לסמן את תחילת עידן חדש של כלכלה מבוססת חלל.

הרעיון של כריית משאבים מהירח אינו חדש, אך ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיות חלל, יחד עם הביקוש הגובר לאנרגיה נקייה, הופכים את המשימה לריאלית יותר מתמיד.

חברות פרטיות כמו ispace ומגנה פטרה נוטלות תפקיד מרכזי בפריצת הדרך, ומבססות את מעמדן כחלוצות בעידן החדש של חקר החלל.

אם יצליחו, ייתכן שבעתיד הקרוב נראה את הירח לא רק כגרם שמימי מעניין, אלא כעמוד התווך של כלכלה גלובלית חדשה ומקיימת.