ערעור שהוגש אל בית הדין הרבני הגדול עסק בבני זוג שביקשו להתגרש והתברר כי יש ספק ביחס ליהדותה של האישה, אשר הוריה עלו מברית המועצות לשעבר. מבדיקת המסמכים שהגישה האישה התברר כי אין בהם ולו מסמך אחד המאשר את יהדותה, גם האיש טען בבית הדין כי האישה אינה יהודייה.

בעקבות כך הודיע בית הדין לאישה כי על פי פסיקת בג"ץ מלפני שישים שנה, כי הוא אינו מוסמך לדון בעניינם של 'ספק יהודים' וכדי שיוכל לדון ולערוך להם גירושין עליה לברר קודם בבית הדין את יהדותה. על כך הגישה האישה ערעור לבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים.

כדי שלא לעכב את הצדדים הציע ביה"ד הגדול לסדר להם גט באותו היום ובכך הצדדים יוכלו להיפרד אך בגלל הספק ביהדותה הוא לא יוכל להנפיק להם תעודת גירושין, ועליהם יהיה לפנות לשם כך לבית המשפט לענייני משפחה. האישה עתרה על כך לבג"ץ.

בג"ץ פסק כי מאחר שכולם מסכימים שבית הדין הרבני יוכל לערוך לצדדים גירושין ואף להנפיק להם תעודת גירושין, אזי על בית הדין לערוך גירושין לצדדים כמוסכם. בג"ץ הבהיר כי למרות אותה פסיקה, במצב המשפטי כיום בית הדין מוסמך יהיה לסדר גט גם במקרה שיש ספק לגבי יהדותו של מי מבני הזוג.

התיק הוחזר לבית הדין הרבני הגדול שערך לצדדים גירושין והנפיק להם תעודת גירושין, ופסק כי למעשה בג"ץ בפסקי הדין שהוציא, מתקן הלכה משפטית קודמת שיצאה תחת ידו, ומעתה לבית הדין הרבני ישנה סמכות לדון גם בגירושי מי שאחד מהצדדים 'ספק יהודי' ללא צורך בבירור יהדותו, אם לא ירצה בכך.

על פי פסיקת בית הדין הרבני הגדול, במקרים אלו אכן תונפק תעודת גירושין באופן מיידי, אך כדי למנוע טעויות, ייכתב בה כי "יהדותו של מי שיש ספק בכך,לא התבררה בבית הדין הרבני". מכאן ואילך בני הזוג יהיו רשאים לצאת לדרך חדשה גם ללא צורך בבירור יהדות.

מנהל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהן אמר: "לפנינו פסיקה חשובה של בית הדין הרבני הגדול בעקבות פסיקות בג"ץ, אשר דואגת לרווחת בעלי הדין ואינה כופה בירור יהדות למי שאינו מבקש זאת ואינו מעונין בכך. יחד עם זאת יימנעו טעויות שעלולות להיגרם מעצם הוצאת תעודת הגירושין, על ידי שייכתב בה באופן ברור כי אין לסמוך על תעודת גירושין שכזו כבירור יהדות בבית הדין".