רגע של אמונה במלחמה או למה מה שקרה בסוריה משמעותי עבורנו?
חמש הארות קצרות: 1. "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" – רק כדי להבין מי הרשע הזה, הנה כמה מילים שכתבו עורכי ויקיפדיה על בשאר אל-אסד (הנשיא שאיננו עוד): 'מאז מרץ 2011 ועד הפלת שלטונו בדצמבר 2024 הנהיג את צבאו במלחמת אזרחים מול האופוזיציה, שגבתה לפחות חצי מיליון הרוגים, 6.7 מיליון עקורים בתוך המדינה ו-6.6 מיליון פליטים מחוץ לה. במהלך המלחמה תועד צבאו של אסד מבצע שימוש בנשק כימי. עקב זאת, הוא נחשב לפושע מלחמה ופושע נגד האנושות ונודע לשמצה בכינוי "הקצב מדמשק". הבנתם? איך אומר הרב קוק? "כשהרשעים נכחדים מן העולם העולם מתבשם, עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים וקול התור נשמע בארצנו".
2. זה לא אומר שהמורדים בדמשק הם חברים שלנו. ממש לא. אבל זה כן אומר ש'ציר הרשע העולמי' הולך ומתמוסס לו. ולא רק זאת, אלא הסיטואציה בה אומות העולם מתגרות זו בזו היא סימן טוב לישראל, וכך אומר המדרש (ילקוט שמעוני, תצ"ט):"א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם"
3. אבל עוד לפני הסימנים "המשיחיים" המשמחים את הלב כל כך, רק לנצור בליבנו את הרגעים בהם מונף דגל מדינת ישראל על ראשו של החרמון "הסורי", אחת הנקודות האסטרטגיות בצפון הארץ שחשיבותה בהגנה על ביטחון מדינת ישראל קריטית ולהבין עד כמה זה לא מובן מאליו. ורק לסבר את האוזן, במערכה על החרמון במלחמת יום כיפור צה"ל איבד 99 לוחמים ומפקדים, כמעט כפליים נפצעו ו-31 נפלו בשבי (…) ואתמול כמעט מבלי ששמנו לב, כבש צה"ל את החרמון "הסורי" בלי יריה אחת. אבל מעבר להיבט הבטחוני והאסטרטגי, הנה פסוק מפורש המתאר את הבטחת ה' לישראל: " מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם" (יהושע א, ד). וכמה מרגש לראות את חילי צבא הגנה לישראל ניצבים איתן על פסגת ההר הזה.
4. יש רגעים גדולים שרק לימים מבינים את גודלם ובדיוק בגלל זה המשימה הגדולה היא לא לפספס אותם… והנה כמה מילים של יהודה עמיחי שמתאימות אחד לאחד לרגעים אלו: "מרחוק כל דבר נראה נס אבל מקרוב גם נס לא נראה כך. אפילו מי שעבר בים סוף בבקיעת הים ראה רק את הגב המזיע של ההולך לפניו…"איך לימדו אותנו חז"ל? לפעמים אין בעל הנס מכיר בניסו (…) אז הנה משימתנו, להודות ולהלל על נסיך ונפלאותיך.
5. ואחרון חביב ברוח חודש כסלו, החודש שנחקק בנפשנו לדורות כחודש בו מתגלית גבורת המכבים, והנה מתוך חשיכת ה'שביעי באוקטובר', כבר בפעם השנייה בחודש זה אנו חווים כיצד "הברק האלוהי שבנשמת החשמונאים (ש)נתפוצץ לניצוצות, כשיתקבצו לאבוקה אחת, ישוב להגלות" (הראי"ה, 'מגד ירחים'). ולהבין שכאשר אנו מתקבצים מארבע כנפות הארץ, מתאחדים ומכוונים היטב את ליבנו כאיש אחד בלב אחד, חדורי רוח וגבורה (וגם אם עוד לא הגענו לסוף הדרך ולשלמות התהליך) הברק הא-לוקי, שב להגלות.
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵלוְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן,הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ,מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן (ובלבנון ובסוריה) וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָהוּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם (!!!)בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּנִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּאיִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָּלֵינוּ וכל מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּמִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב:"כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶםלְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".וְנֹאמַר: "אָמֵן".
=======
הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה היא ראש מדרשת נועם אביב שבמכללת תלפיות; רבנית אולפנת אמנה
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
