שנה לאחר שנפל: משפחת רובין בפרויקט מיוחד לזכרו של עמיחי ז"ל

  (צילום: באדיבות המשפחה)

בשבועות האחרונים כשהמלחמה מתחילה לתת את אותות הסיום שלה, נדמה שהחברה הישראלית שבה לצערנו לשיח הקיטוב שאפיין את הרחובות לפני אירועי השבת השחורה. אך, הלוחמים שנפלו בקרבות הותירו אחריהם מסרים שנועדו למנוע את השיבה להתנצחות בין החלקים השונים של עם ישראל ולשדר רק מסר אחד- "אחדות".

פרויקט חדש שרואה אור בימים אלה מבקש להעביר מסרים של אחדות דרך זווית עיניו של הלוחם עמיחי רובין הי"ד שנפל בשבעה באוקטובר. מדובר בסרטון שהופק על ידי המשפחה ובו חברים ומשפחה מספרים את סיפורו ההירואי מאותה השבת בה היה חדור מטרה להציל את חבריו ואת תושבי העוטף וכמובן להעביר את המסר המרכזי שליווה אותו להרעיף טוב ורגישות על האחר.

הסרטון עלה לאוויר ביוזמתה של בתיה רובין אמו של עמיחי והוא אינו נותן רק במה לצער ולאובדן אלא מתמקד בעתידו של עם ישראל דרך תכונותיו של עמיחי. "מה שלמדנו מאז שנהרג בשמחת תורה גילינו דרך הסיפורים והחברים דמות שהיא מאוד מחויבת לעם ישראל, הרואה בצורה נכוחה וברורה משימה ומטרה תוך הבנה של מסירות נפש שהיא חלק ממשהו שעמיחי דיבר עליו שהוא מוכן לתת למען המטרה הגדולה הזו", מספר אביו ישי לסרוגים.

במהלך השיחה מספר ישי כי בפרויקט אמנם שומעים את סיפורו של בנו אך אבל יש כאן בעצם הבנה שזה לא משהו שהגיע מרגע אחד אלא התפתח ועבד על עצמו עם השנים ולהבין שיש פה דמות שחיה בינינו שדורשת מאיתנו להיות יותר טובים. "זה מביא את כולנו לתובנה שאנחנו חייבים בשבילם להיות יותר טובים אחד בשביל השני", אומר האב.

לפני כמספר שבועות המשפחה ציינה שנה לנפילת בנם בקרב ההירואי במוצב על גבול עזה. במבט אחורה בזמן אל השבת השחורה, בשעה 6:30 בבוקר עם תחילת המתקפה, עמיחי וחבריו הגיעו לחדר האוכל כשהם ללא ציוד, אך הוא נשא את רובה ה"נגב". ברגע הראשון הם חשבו שמדובר בהתקפת טילים, אך לפתע הם שמעו קולות בערבית ונורה טיל RPG על דלת חדר האוכל ששימש כמרחב מוגן. באותו הרגע הלוחמים הבינו שהם בסיטואציה אחרת לגמרי.

יחד עם שילה ראוכברגר ז"ל השיבו אש לעבר המחבלים תוך כדי שהם משמשים כמגן אנושי לחבריהם הלוחמים ובכך מנעו אסון גדול יותר. הלחימה נמשכה כ-4 שעות, עמיחי נפצע בידו, אך רוחו לא נשברה והוא המשיך להילחם. למרות שחבריו הציעו לו להתחלף הוא התעקש להמשיך ולהילחם לאחר שגם חטף כדור ברגלו.

בהמשך עמיחי קיבל כדור לראשו, אך בכוחות עילאיים המשיך ונלחם כ-20 דקות. מקץ 6 שעות כוחות החילוץ הגיעו ופינו את הלוחם הפצוע לבית החולים, שם במשך יומיים הרופאים נלחמו על חייו עד שהגיעה הבשורה המרה מכל על פטירתו. "עמיחי נלחם כשהוא ממוקד מטרה להציל את חבריו ולמפרע גם את תושבי העוטף" מציין אביו. לאחר מותו נתרמו איבריו וחמישה בני אדם זכו לחיים חדשים.

עוד באותו נושא

איבריו של עמיחי רובין ז"ל הושתלו בחמישה אנשים

לכתבה המלאה בסרוגים >

"כשאחד הילדים בישיבה לא הסתדר, תמיד ידעתי לשלוח את עמיחי אליו"

עמיחי ז"ל הוא הילד השלישי מבין שמונת ילדי משפחת רובין. כבר מגיל קטן מספר עליו אביו כי ניחן ברגישות לאחר. הגננת שלו סיפרה שבגיל 5 כשהיה רואה ילד שבוכה בצד הוא היה ניגש אליו. התכונה שכל כך בלטה אצלו הלכה איתו קדימה בכל הצמתים המרכזיים עד לשירות הצבאי.

עמיחי תמיד היה אדם מקובל בחברה, אדם נעים ונוח, אך תמיד שם לב לאנשים שבצדדים. הוא אף פעם לא בא כבחור מקובל כביכול לעשות טובה למישהו אחר, אלא באמת הרגיש כחבר לכל אחד, הצליח לגעת בכל אחד בצורה אמיתית וזה גרם לתחושה לאנשים שהתקרב אליהם", מספר ישי.

הרב של הישיבה התיכונית נהג לומר כי "עמיחי היה הג'וקר שלי", כשראה ילד שלא מסתדר הוא ידע תמיד לשלוח את עמיחי אליו שיהיה לצידו "לא היה צריך יותר מזה", סיפר עליו.

לדברי ישי, "עמיחי הצליח בכישרון מיוחד לראות את הטוב בכל אחד ולהעצים את זה מול אותו ילד שהוא פגש אותו. בצבא זה התבטא בזה שהתנדב שבתות ולא ידענו על זה, התנדב לשמירות. היה חייל שלא הרגיש טוב ועמיחי החליף אותו, הוא פשוט לא העיר אותו והחליף. שמענו סיפורים מחברים על עמיחי שהחליף אותם במסעות למרות שהוא היה בגל היותר כבד עם הפק"ל של הנגב. הוא לא היה יכול לראות שחבר שקשה לו ולא לבוא ולעזור".

"שמענו מהחברים דמות של אכפתיות ורגישות וכמה שהכרנו את זה כי עמיחי היה בתוך המשפחה כזה עם האחים, החברים מעכו ראינו שהתכונה הזו היא נמצאת אצל הרבה מהגיבורים שנפלו בשנה האחרונה משהו שחשוב להידבק בו וללמוד ממנו ובמידה רבה תהיה היכולת שלנו להמשיך את האור של עמיחי גם שהוא לצערנו לא איתנו".

"תמיד שם לב לאנשים שבצד"

מספר ימים לפני השבעה באוקטובר, עמיחי היה מועמד לתפקידי פיקוד וקצונה, מפקדו שילה ראוכברגר שנפל גם הוא בקרבות כתב חוות דעת המשלבת את הכישרון הייחודי של עמיחי יחד עם ההסתכלות לעבר הסובבים אותו. הפתק הגיע לישי דרך אביו של שילה.

"רואים מצד אחד שכתוב עמיחי מאוד כישרוני, לוחם ומצד שני שם לב לפרטים הקטנים ולאנשים בצדדים", הוא מספר. באמתחתו של עמיתי היו מחברות בהם הראה את גדולתו הייחודית לחברה שסביבו. על דפי המחברת היו רשומים המשפטים"תשים לב לאדם שמולי", "מה אני צריך להשתפר בשנה הבאה" ו-"להיות יותר רגיש". אביו מוסיף כי מדובר במסר לכולנו שעלינו להיות יותר רגישים האחד כלפי השני.

חוות הדעת של שילה ראוכברגר ז"ל על עמיחי (באדיבות משפחת רובין)

עוד חשוב לאב להדגיש כי, "מטרתו של הסרטון הוא לעשות את כולנו יותר טובים. אנחנו חושבים שמי שיראה וילמד על הדמות שלו דרך הסרט תהיה לו תהיה לו גם שאיפה להיות יותר טוב ולעשות יותר טוב לאחרים וגם יגלה עוצמה גדולה שמתגלה בעם כולו בשנה האחרונה".

"דוגמא שהיא מאוד חשובה להמשיך גם בתקופה הזו שאנחנו רואים לכאורה סיום של חלק מהמלחמה ואולי חזרה לשגרה אבל את המסר והכוח של העוצמה זה משהו שהעם צריך לזכור ולא חלילה להגיע למקומות שהיינו בהם בעבר וששוכחים את מקומינו ומגיעים לחוסר הכרה ליכולות ולעוצמות של עם ישראל".

שנה לאחר נפילתו, המלחמה לקראת שלבי סיום, מה המסר שלך לדרג המדיני והצבאי כאדם שהקריב לו את היקר מכל?

ישי מבקש להציג שתי נקודות מרכזיות. "קודם כל, תסתכלו מסביב ותראו איזה כוחות יש בעם הזה, הייתה תחושה שהעם עייף ואין לו כוח. אנחנו מגלים שלעם יש הרבה כוחות ועוצמות ושהוא נדרש למשימות גדולות הוא מגיע בצורה הכי מרשימה שאפשר".

"דבר שני", הוא מציין את נושא האחדות. "אם אנחנו רואים חיילים ומילואימניקים שמוכנים למות אחד בשביל השני כפשוטו ועמיחי עשה את זה, אז אנחנו חייבים לדעת שצריכים לחיות אחד למען השני, זה אומר שצריך לדעת לכבד ולקבל האחד את השני גם שאתה לא מסכים, לתת כבוד ולדבר שפה מכבודת – זה חשוב וקריטי לעתיד שלנו בעם ישראל".