לא השגנו ניצחון מוחלט – אבל חיזבאללה הפסיד באופן מוחלט

הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף לפני כמה עשרות שעות, מוצא את מדינת ישראל ואת אזרחיה בנקודה רגישה וקשה לאיזון. מצד אחד, במשך החודשים האחרונים ישראל הכתה בחיזבאללה שוק על ירך, ומצד שני הארגון עדיין קיים ויש ניחוחות באוויר העלולים להזכיר את סיום מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אך המציאות כעת שונה לחלוטין.

זה נכון שהסכם הפסקת האש הנוכחי מתבסס בחלקו על החלטת האו"ם 1701 מימי מלחמת לבנון השנייה, אך המצב כעת שונה לחלוטין. זה נכון שנסראללה אמר "אם הייתי יודע איך הישראלים יגיבו לא הייתי פותח במלחמה" אך אסור לנו לשפוט את הצלחותינו לפי תגובת אויבינו, זה נכון שמלחמת 2006 הייתה קשה על חיזבאללה אך מבחינת ישראל היא לא הייתה ניצחון, אולי אפילו להפך.

ב-2006 צה"ל נכנס ללבנון לא מוכן, לא מיומן ובאופן לא מתוכנן, ההרוגים היו רבים, הנזק היה מאסיבי והיכולות המבצעיות מול חיזבאללה היו ברמה נמוכה. בדומה לצוק איתן ב-2014, צה"ל שיחק בלבנון משחק של "נוגע לא נוגע", מתמרן בפריפריה ולא מסתער קדימה.

המלחמה הנוכחית הייתה שונה לחלוטין, זה ברור שצה"ל הגיע ללבנון מוכן, עם תוכניות מבצעיות סדורות ופעולות שתוכננו במשך שנים (בחלקן אפילו עשורים) והפעם זה עבד. יש אנשים שלא רוצים לומר את זה בפה מלא מידי אז הינה אגיד: ישראל הכניעה את חיזבאללה, זה נכון שהארגון עדיין קיים אך הוא צל של מה שהיה בעבר, שלד ללא שרירים שישראל דחקה עמוק לבוץ.

חיזבאללה עשה את טעות חיו כאשר ירה את הרקטה הראשונה באותו 8 לאוקטובר, הרי ישראל הייתה מורתעת מחיזבאללה הרבה יותר משהוא היה מאיתנו. גנרלים, בכירים וכתבים כאחד סיפרו לנו יום יום עד כמה מלחמה עם חיזבאללה תהיה אסון לאומי, שעשרות אלפי טילים ישוגרו בדקות הראשונות, שבניינים יפלו ושניתקע לימים ללא חשמל, "תרחיש עלטה" קראו לזה.

דמיינו לכם אם חיזבאללה היה יושב בשקט בגבול הצפוני אחרי ה-7, יושב ומאיים, הסיכוי הטוב ביותר הוא שבכירי הצבא והדרג המדיני שלנו היו מרסנים אותנו בעצמם, מחשש שחיזבאללה יכנס גם הוא למעגל האש, אך חיזבאללה שלא נכנס בתחילה בכל ליבו אל הסכסוך, חשב שיוכל להרוויח נקודות בעולם האיסלמי על ידי שיגורים אקלקטיים לעבר ישראל.

כיום, שנה וחודשיים אחרי מתקפת אוקטובר, למרות שלא השגנו בלבנון "ניצחון מוחלט" המציאות היא אכן שונה לחלוטין. מארגון שרק אמירת שמו זרעה פחד וחשש בקרב ישראלים (בדגש על מקבלי ההחלטות) הפך חיזבאללה לפאנץ' ליין. זה נכון, היו הרוגים ונופלים ונזקים, אך בסוף היום חיזבאללה לא הצליח לאתגר את ישראל אסטרטגית, בקושי הצליח לעשות זאת נקודתית.

מתקפת הביפרים פירקה את רשתות התקשורת אותן בנה במשך שנים מתחת לרדאר, כוח האש שהופעל כנגד ביירות ומעוזי חיזבאללה הרעיד את לבנון ליסוד והשמיד את מרבית יכולות חיזבאללה, במיוחד אלה אשר סומנו כ"איום אסטרטגי", הנהגתו הבכירה הושמדה בדגש מיוחד על חסן נסראללה שאחרי חמינאי היה ככל הנראה הדמות החשובה ביותר בציר האיראני.

אך הדבר הכי חשוב שחיזבאללה עשה הוא שבירת מחסום הפחד של הישראלים, בעבר כשמקבלי החלטות ישבו לחשוב על מתקפה על מתקני הגרעין האיראניים או על איראן בכלל, ידיהם רעדו תחת המחשבה שהם גוזרים על תושבי הצפון גזר דין מוות אך כעת? חיזבאללה מוכה, חבול חלש ושברירי משהיה אי פעם, הגרוע ביותר שיוכל לעשות הוא לדרדר את המצב לכמה ימי קרב שגם בהם יפסיד. והדרך לטהראן? היא כבר סלולה.