במשך שנים ישראל קיימה שוב ושוב הפסקות אש עם חמאס ואף עם חיזבאללה. בדרך כלל אחד מהסעיפים שהיו נתונים לביקורת רבה, זהו הסעיף הקובע כיצד ישראל תגיב במקרה של הפרת הפסקת האש מצידם.

לפי ההסכם שנחתם אמש, תתבצע חלוקה ברורה בין שני סוגי האיומים – איום מידי לעומת איום מתהווה. איום מידי יהיה למשל התארגנות לירי, פעילות חבלנית עוינת או הברחת אמל"ח ובמקרה כזה ישראל תוכל לתקוף באופן מיידי.

במקרה של איום מתהווה, למשל חפירת מנהרה, ישראל תיתן התרעה למנגנון הבין-לאומי שהוקם ויהיה זמן קצוב שישראל תאפשר או תפעל על פי מהות האיום, כך על פי הפרטים שדווחו בערוץ 12.

במסגרת ההסכם, ישראל וארה"ב מגדירות גם מהי הפרה של חיזבאללה. כאן ישנה חלקוה ברורה האם מדובר מדרום ללטיני או מצפון ללטיני.

כאשר יהיה מדובר בהפרה מדרום ללטיני, ישראל תודיע למנגנון הפיקוח הבין-לאומי. אם הוא לא יאכוף את ההפרה, לישראל תהיה אפשרות לפעול על מנת לנטרל את האיום.

אך במקרה וההפרה תהיה מצפון לליטני. ישראל שוב תודיע למנגנון הפיקוח הבין-לאומי אך במצב כזה אין תגובה ברורה לגבי איך ישראל תפעל וכאן קיים החשש.\כמובן שבל נשכח את ההישגים האדירים שישראל ציינה בלבנון במספר חודשי פעולה, כאלו שהפילו את חיזבאללה על הברכיים.

מתקפת הביפרים היתה משוגעת, חיזבאללה מצא עצמו מושפל ומוכה ובעיקר בעיקר פגיעה במורל הלוחמים ובדיסקרטיות עליה התגאה כל כך נסראללה. בנוסף, ישראל השיגה את היעד הקריטי של מניעת איום הפלישה הקרקעית  מצד חיזבאללה, שהיווה סיכון ישיר לחיים של ישראליים רבים – חשש שהתגבר מאוד מאז ה-7 באוקטובר.

החיסולים הממוקדים ישראל חיסלה את נסראללה ושאר צמרת חיזבאללה בחיסולים מדויקים ומרהיבים.

הסרת איום הירי לעבר שטח ישראל: יכולת הירי המסיבי של חיזבאללה לעבר שטח ישראל באמצעות רקטות וטילים, שהיוותה איום משמעותי על האוכלוסייה והמרחב האזרחי, פחתה באופן מובהק. אך כמובן שלא ניתן לשכוח כי עדיין יש להם את יכולת הירי, ובזמן זה יש חשש לא מועט כי איראן תסייע ותעזור לחיזבאללה להתחמש מחדש.