הפעם לראש הממשלה בנימין נתניהו אין תירוצים. הממשל שבונה הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בארה"ב הוא אפילו יותר ימני מאשר ממשלת הימין מלא-מלא של נתניהו.

שר החוץ רוביו, שר ההגנה הגסת', ראש ה-CIA ואפילו שגריר ארה"ב בישראל האקבי – כולם אנשי ימין, יש שיאמרו ימין-דתי-משיחי. לצורך ההמחשה, האקבי  האוונגליסט תומך בסיפוח יהודה ושומרון ומתנגד לכל הכרה בזוגיות חד מינית, הוא יכול בקלות ובנינוחות לשבת בישיבת הסיעה של עוצמה יהודית או אפילו מפלגת נעם.

את השאלה "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?" תירץ נתניהו בכך שהוא נאלץ להדוף לחצים מממשלים עוינים לישראל, כמו קלינטון בקדנציה הראשונה ואובמה בשתי הקדנציות שלו. כשטראמפ נבחר ב-2016, נתניהו עדיין היה תלוי בידיים של מפלגת כולנו ומשה כחלון. הוא אמנם הזיז קצת את הספינה ימינה, אבל לא מספיק. נתניהו שהבטיח לספח את בקעת הירדן, ואז את כל יו"ש – התקפל וחתם הסכם שברירי עם איחוד האמירויות, ואז הגיע ביידן ושוב הלחצים.

שנתיים ליישם את כל החלומות של הימין

הפעם לנתניהו אין שום תירוץ. ממשלת ימין מלא מלא שאפילו תיזום מהלכים ביהודה ושומרון. הסוגיה הפלסטינית התפוצצה ב-7.10 בטבח, והזרוע הצפונית של איראן גם היא כבר לא בדיוק קיימת. יש לישראל שנתיים (עד בחירות האמצע לקונגרס), ליזום ולבצע מדיניות ימין של ממש:

החלת ריבונות ביהודה ושומרון (מה רע בתכנית בקעת הירדן/גוש עציון תחילה?), עידוד הגירה של פלסטינים מעזה ויו"ש למדינות שירצו לקלוט אותם (נשמע שטוב להם בהולנד), הסרת האיום הגרעיני האיראני, אחרי איראן – החלשת מוקדי עידוד הטרור האיסלאמי, כמו טורקיה וקטאר, הסכמי שלום עם מדיניות סוניות נוספות כמו ערב הסעודית, אולי אפילו הסדר שלום עם הגורמים המתונים בלבנון.

נתניהו שדחיינותו אומנתו, יידרש הפעם לעבוד מהר וביעילות. אלא שמההכרות איתו הוא שוב ימרח את הזמן ולא יעשה שום דבר היסטורי שייקבע לעולם את המעמד של יהודה ושומרון, כפי שנעשה ברמת הגולן ובירושלים. זה לא רק שההיסטוריה לא תסלח לו אם שוב יבזבז הזדמנות, נראה שגם המצביעים יירצו הפעם לראות תוצאות.