בשבוע שעבר, בישיבת ממשלה שהתקיימה לקראת העברת התקציב, ראש הממשלה נתניהו ניסה להצדיק את הקיצוצים בתוכניות השיקום באזורים שנפגעו מהמלחמה. דבריו היו משמעותיים במיוחד לאור ההשפעה ההרסנית שיש לקיצוצים אלה על הקהילות שעדיין מתמודדות עם השלכות השבעה באוקטובר.
זה מה שראש הממשלה אמר באותה ישיבה: "אם אתה נותן למקום אחד, אתה צריך לקחת ממקום אחר".
אך היום (3.11), בדיונים על "חוק המעונות" (שם מכובס שמטשטש את משמעות החוק), שרי הממשלה כאילו שכחו בנוחות את טענתו הנחרצת של ראש הממשלה. חקיקה זו מייצגת הפרה יסודית של האמנה החברתית והאחריות הפיסקלית במספר רמות.
חוק המעונות בעייתי במספר מישורים. ראשית, הוא מנטרל בפועל את העונשים על אלה שמסרבים לשרת בצבא ומשפחותיהם, ובכך מערער מדיניות של עשרות שנים שנועדה לקדם שירות לאומי משותף. שנית, הוא יוצר אי-שוויון מטריד עמוקות בין אלה שנושאים בנטל השירות הצבאי לבין אלה שלא – אי-שוויון שפוגע בלב העקרונות המייסדים של ישראל. חמור מכל, תחת מסווה של מתן שירותים חברתיים, השרים עוסקים בשוד שיטתי של קופת המדינה.
זה בלתי נסלח במיוחד שבזמן שהממשלה ממשיכה להרחיב הטבות למגזר אחד, היא נכשלת במתן צרכים בסיסיים לחיילים, למשפחותיהם או למשפחות הנופלים בקרב. תחושת הזכאות החרדית שחקיקה זו מאפשרת ומעודדת עומדת בניגוד מוחלט לאתוס שעליו נבנתה מדינת ישראל – אתוס של אחריות משותפת והקרבה הדדית.
התוכנית הכלכלית היסודית של הממשלה אינה רק חסרת אחריות פיסקלית ומושחתת מוסרית – היא עומדת בניגוד ישיר למסורת היהודית עצמה. כאשר התורה מדברת על "הקם תקים עמו", המבססת את אחריותנו לעזור לאלה הסובלים תחת נטל, הכלי יקר אומר במפורש שעזרה למי שאינו מוכן לעזור לעצמו אינה מצווה. אם אדם מסוגל לשאת את הנטל שלו אך במקום זאת אומר "אתה שא בנטל", אנו מיועצים שלא לעזור לו. חוכמה עתיקה זו מדברת ישירות למצבנו הנוכחי.
שוחד פוליטי במקום חוסן לאומי
האירוניה מרה במיוחד לאור הרקע של נתניהו. כשר האוצר, הוא הפגין מיומנות יוצאת דופן בניהול כלכלי, ובעולם כולו, מדיניותו הפיסקלית השמרנית הוכיחה את ערכה. אך כעת, בסטייה חדה מעקרונות אלה, הוא מאפשר שוד של האוצר רק כדי לפייס דרישות חרדיות. חוק המעונות אינו מחיר המלחמה אלא מחיר שוחד – תשלום פוליטי יקר על חשבון החוסן הלאומי.
לפני ארבעה ימים בלבד, בפתיחת הכנסת, הכריז ראש הממשלה "אין כלכלה ללא גבולות". כמה מהר אנו שוכחים מילים אלה כאשר הנוחות הפוליטית קוראת. שכחה סלקטיבית זו מאיימת לא רק על היציבות הכלכלית שלנו אלא על המרקם החברתי שמחזיק את אומתנו יחד.
הגיע הזמן לזכור לא רק את המילים מהשבוע שעבר, אלא את העקרונות היסודיים שהחזיקו הן את הכלכלה שלנו והן את החברה שלנו. ללא גבולות אלה – פיסקליים, מוסריים וחברתיים – אנו מסכנים את עצם היסודות של מדינתנו.
==
הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון עתים
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
