מועצת שומרון רכשה 31 רובי צלפים מסוג גלבוע DMR לכיתות הכוננות במועצה.

הרובים נרכשו מחברה ישראלית בניהול קצינים בימ"מ ובדובדבן, לשעבר מומחים בלוחמת קומנדו. זהו נשק הצלפים הנחשב כטוב ביותר בישראל, וכיתות הכוננות בשומרון הן הראשונות בארץ שיהיה להן הנשק הזה. נשק שנועד להיות שובר שוויון ביכולות עצירת איומים מטווח רחוק.

עוד בתחילת המלחמה דאגה המועצה האזורית שומרון לרכוש – חלק גדול מכספי תרומות מידידי ישראל ברחבי העולם – למעלה מ 500 רובים – מאות רובי IWI ערד, ומאות רובי סער מחברת אימתאן בכרמיאל, כמו גם 1300 אפודים וקסדות עבור כיתות הכוננות. המועצה גם רכשה ציוד מתקדם הכולל רחפנים, אמצעי ראיית לילה, וכ 700 התקני "רוני" לאקדחים. כל זאת במטרה להבטיח יכולת הגנה מוגברת ביישובים במקרה של מתקפה, לאור המתקפה וטבח ה- 7 באוקטובר בדרום.

בנוסף לכך סבסדה המועצה באמצעות התרומות רכישת אקדחים ל 500 נשים תושבות השומרון, במטרה לחזק את יכולות ההגנה ביישובים.

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון אמר במעמד חתימת ההסכם להספקת הרובים במפעל הנשק: "אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להיות כמה שיותר ערוכים לכל תרחיש, וכמובן מודים לחברינו ברחבי העולם, שמתגייסים ומסייעים לשומרון בשעה הקשה והמתוחה הזאת. התמיכה האדירה הזו מאפשרת לנו להיות עם עוצמה וביטחון, כתף אל כתף עם צה"ל ומערכת הביטחון, במאבק להבטחת ביטחוננו".

לדבריו, "אנשי כיתות הכוננות מחרפים את נפשם יום-יום, שעה-שעה. מזה למעלה משנה הם מגויסים בתוך היישובים כדי להגן עליהם, ועד עתה הצליחו לסכל מספר חדירות ולהגן על היישובים.

אנחנו מחזקים את אנשי כיתות הכוננות, את נשות המגויסים ונשות המילואים שעומדות איתן ומגבות ומחזקות את חברי כיתות הכוננות בימים האלו. אנחנו נשבענו להיות אגרוף ברזל יחד עם צה"ל, יחד עם מערכת הביטחון כדי לנצח. אנחנו נוסיף בעזרת ה' בברזל, בכוח הפיזי והצבאי, ונוסיף ביחד בחוסן, באמונה, בציונות, כדי לתת את הכוח למערכת הביטחון, ולצה"ל, ולמדינת ישראל לנצח".

וכך ננצח גם ניצחון אזרחי של עוד יהודים שיגורו ביהודה ושומרון, בחזית הצפון ובחזית הדרום, וביחד בעזרת ה' ננצח".

למעמד הרכישה הגיע הרב עו"ד צוריאל בובליל מ'המסייעת של גדעון', שבמסגרתה הוא יחד עם גדעון מרגלית עוזרים לישובים בכל הארץ להתחזק באמצעי ביטחון והצלה, הרב בירך: "אנחנו חברי 'המסייעת', גדעון ואני, החלטנו מאז אירועי שמחת תורה לא לשבת בצד, אלא לשאול את עצמנו שאלה אחת: "מה אנחנו מסוגלים לתרום למערכה", לתרום גם לכלל ישראל ולשומרון בפרט שהוא לב ישראל. אני חושב שלמדנו כלל אחד: "כל ישראל ערבים זה בזה".