מייה שם, ששוחררה במסגרת עסקת החטופים משבי חמאס, סיפרה על מה שעברה בעזה, בטקס של הקונוסוליה הישראלית בניו יורק לציון שנה לתאריך העברי של הטבח: "הכניסו אותי לכלוב, בלי אוויר, בלי אור. בכלוב בגובה של מטר וחצי בלבד, פגשתי עוד חמש צעירות.

לכל אחת היה סיפור חטיפה אכזרי משלה. בילינו חמישה ימים בכלוב האפל הזה, כששני שומרים חמושים מחליפים משמרות כל 12 שעות. ניסיתי לעודד אותן, והבטחתי שבקרוב נצא. היינו פצועות והמומות ממה שקרה.

רק כמה שבועות קודם לכן, היינו בנות תמימות. ביום החמישי הוציאו אותי. הצלחתי לחבק אותן ולהבטיח שהן ישוחררו מחר, שניפגש שוב בארצנו ונאסוף את השברים".

בראיון לחדשות 13 לפני מספר חודשים, היא שברה שתיקה בפעם הראשונה וסיפרה על מה שעבר עליה שם: "חשוב לי שיבינו שעברתי שואה ושכולם שם מחבלים. זה משפחות תחת חמאס. בדיעבד פתאום קלטתי שאני אצל משפחה, פתאום אני מתחילה לשאול את עצמי שאלות למה אני בבית של משפחה? למה יש פה ילדים? למה יש פה אישה?".

דורון כץ

בהמשך היא אף שיתפה שימים שלמים היא לא אכלה: "אשתו של המחבל לא אהבה שהוא שומר עליי, אז היא היתה נכנסת לחדר, מביאה לו אוכל ולי לא. לפעמים לא אכלתי יומיים או שלושה רצוף. לא הצלחתי גם לישון בלילה, 54 ימים לא ישנתי. איך אפשר לישון כשמחבל בוחן אותך?"

שם, בת 21 משהם, שנחטפה מהמסיבה ברעים, הייתה החטופה הראשונה שהופיעה בסרטוני הטרור הפסיכולוגי של חמאס מעזה, לאחר שנחשבה לנעדרת. היא שבה לישראל ב-30 בנובמבר לאחר 54 ימים בשבי.

בזמן חטיפתה ידה הימנית נפגעה קשה, והיא נותחה ברצועת עזה. בימים הראשונים למלחמה חמאס פרסם סרטון שלה מהשבי כחלק מהטרור הפסיכולוגי שהפעיל, שבו היא ביקשה לחזור לישראל ורואים טיפולים שעברה בזרוע.