יקי מנדלסון, תושב מצפה יריחו, חמיו של אביעד ניימן הי"ד משתף בחיבוק החזק והאחרון שהוא קיבל מחתנו האהוב:

"גיבור ואיש מלחמה. זכרון ויד לחתני האהוב אביעד ניימן הי״ד בעלה של שיר ביתנו האהובה אב נכדנו היקרים חגי, צוריה, כרמי, ורפאל.

ערב חג הסוכות. החג מתקרב ואני רץ סביב ההכנות ובראש מחשבה. אני חייב לתת חיבוק לאביעד לפני החג. מחר בבוקר הוא חוזר ללבנון. בדקות האחרונות אני רץ לרכב ודוהר לגיבעה. נכנס ומוצא את אביעד עסוק באגידת 4 המינים שקניתי לפני כמה ימים עם הילדים והנכדים. אני מצטרף. קושרים. מחר אתה חוזר? אני שואל. אביעד משיב בחיוב.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2024-10-27 at 23.43.36

הבן רפאל בן הארבע מרים את הראש מהמשחק על הרצפה ופולט משפט מצמרר. ׳אל תלך׳ הוא אומר, אתה תמות שם. צמרמורת. אבל שנינו מתעלמים וממשיכים בשלנו.

ראית את הלולב הטקטי שלי? שואל אביעד. מסתבר שביציאה הקצרה אביעד קפץ לארגן צינור קשיח,סגירה, לולב קצוץ לגודל המינימלי, אגוד היטב, יושב לו בתוך מטול שנראה כמו אר. פי. ג׳י. או חצוצרה של הלויים בבית המקדש. אביעד מניף את המטול. ׳זה יחזיק מעמד שם גם בסבך׳ הוא אומר בחיוך, כל החבר׳ה יוכלו ליטול לולב. ושיר מוסיפה: הנשק החדש נגד החיזבאלה.

סיימנו. הזמן דוחק, החג בפתח. אביעד מלווה אותי החוצה. אנו מביטים על הבית ההולך ונבנה מאחורי הקראוון. מול הרי מואב, מול יריחו. עכשיו השקיתי את הבטון של התקרה שיצקנו לפני כמה ימים. אנחנו מביטים. אביעד רציני. אני חש שראשו נמצא שם במלחמה, אליה הוא חוזר מחר בבוקר. לפתע אנחנו מתחבקים. חיבוק חזק וארוך. כזה שלא היה. אביעד היה ביישן, לא איש של חיבוקים. בעצמי הופתעתי מעוצמת החיבוק. לא ידעתי כי זוהי פרידתנו האחרונה.

אח״כ יתברר כי הרבה אנשים זכו לפתע בחיבוק מפתיע במעגלי החברים בעבודה ובמשפחה. הנשמה ידעה. גם ההורים, אלי ונעמה חשו. גם הם זכו לזמן איכות מיוחד עם אביעד שהתברר כפגישת הפרידה. למחרת בבוקר הוא יצא. עוד הספיק בשעה שש בבוקר לשפצר את הקסדה בעזרת השכן אבי.

הוא הלך ללא מורא, גיבור ואיש מלחמה היודע את משימתו. וכדברי המדרש: יצא בלולבו כאדם שיוצא מלפני השופט זכאי שהוא שמח. וביום הושענא רבה עלה זך ונקי לישיבה של מעלה בהגינו על עם הקודש יחד עם חבריו הקדושים הי״ד. (ממני אשר זכיתי לחתן צדיק וישר- יקי מנדלסון)

הערב הגיע חבר והחזיר אלינו את הלולב".