המ"כית שנלחמה במחבלים באורים: "נלחמנו על החיים, כי הבנו שזה לא תרגיל"

ערב שמחת תורה תשפ"ה, שנה לאחר מתקפת הטרור של חמאס שגדעה את חייהם של 1,200 בני אדם, חזרנו בסרוגים לאותם רגעים מהשבת השחורה בהם ניחנו הלוחמים בקור רוח שסייעה לעצור את מסע הטבח שהשתולל בעוטף עזה.

סמלת ראשונה עדן מיצר היא מפקדת איסוף קרבי שסגרה את סוף השבוע במקום יחד עם שאר הלוחמות. בראיון לסרוגים היא מתארת את השתלשות האירועים של אותו היום, החל מתחילת הירי ועד סיום הקרבות.

בבוקר עם שמיעת האזעקות, היא וחברותיה הסתתרו בתוך המיגונית עד שלפתע הבינו שאין מדובר בירי שגרתי, אלא באירוע שטרם התוודעו אליו. לאחר כחצי שעה ששהתה במרחב המוגן יחד עם הלוחמות עלו על ציוד, ביצעו חלוקה ויצאו לסריקות בבסיס אורים אליו חדרו מחבלים.

"כששמענו את היריות, ישר הייתה חלוקה של הצוות מי נכנס פנימה ומי אחראי על הפינוי. אני הייתי על אחראית פינוי פצועים מאחור וחיפויים", היא מציינת. ככל שהצוות בראשותה התקרב הן נחשפו לכמות גדולה יותר של מחבלים.

"יצאנו ללחימה ארוכה, לאחר חיסול של מספר מחבלים, הגענו למצב שאנחנו מטהרות את כל הבסיס. הצלחנו לחלץ את מי שיכולנו מאזור החמ"ל של פיקוד העורף", היא מתארת את רגעי בקרב שהסתיים רק בשעות אחר הצהרים. "לקראת הסוף עשינו סריקה שאין עוד מחבלים באזור, לראות שהכל תקין, כל המחבלים נהרגו על ידינו, האירוע עצמו הסתיים בשעות אחר הצהרים".

בצוות שלה נפצעו 4 והן פונו לבית החולים 'סורוקה' לצורך המשך טיפול. אחת הפצועות עדי גרומן חברתה הטובה של עדן, נפטרה בבית החולים. "היא הייתה אחת הלוחמות הטובות של הצוות חתרה למגע וביקשה להיכנס ראשונה והתנדבה להיכנס להיתקלות מבלי להסס לרגע והיא נפצעה ולא שרדה את הטיפול בבית החולים", מספרת עדן בכאב.

"מה שאפיין את הצוות שלי זו ההכנה המוקדמת"

עדן התגייסה בחודש אוגוסט 2022, עברה הכשרה של שמונה חודשים בבסיס סיירים ויצאה לאחר מכן לקורס מ"כים ומשם שובצה לפיקוד על הצוות בקו בבסיס אורים באיסוף קרבי, היא פיקדה כחצי שנה בביטחון השוטף, השבעה באוקטובר תפס אותה בחודש השביעי בקו.

אני שואל אותה במהלך הראיון, למרות ההכנה שהן עברו איך זה להתמודד עם המציאות פנים אל פנים. "בפן האנושי בסופו של דבר אנחנו בני אדם, מדובר בלוחמות שעברו הכשרה ותמיד מדברים איתנו על אמונה באיום ועל כל הסיטואציה שזה יקרה בזמן אמת וכיצד לפעול. היינו מוכנות להיתקלות, אנחנו לוחמות וידענו מה אנחנו עושים, עשינו תמונת מצב ויצאנו להילחם".

לדבריה, "מה שאפיין את הצוות שלנו קודם כל זו ההכנה המוקדמת שתמיד מחדירים לנו שזה עומד לקרות, זאת אומרת, אין שאננות ומכירים את האיום בעוטף, בייחוד אחרי תקופה שפיקדתי בקו מעל חצי שנה שיצאתי לפעילויות, הכרתי את האויב, צופים בו ולומד לחיות איתו", היא אומרת.

עדן מציינת כי, "באותו בוקר הצוות שלי תפקד בצורה יוצאת מן הכלל, נכנסים למוד של קור רוח, זה קורה, זה עכשיו ואמיתי ובגלל שאין את השהייה לעכל זה כמו אינסטינקט ראשוני, יודעים לעלות על ציוד ברמה מאוד מהירה, לנהל דוח מצב ולחלק את הצוות, אלו דברים שעושים פיזית בהכשרה ומתכוננים לרגעים האלה. זה פשוט קרה, לא היתה הכנה מוקדמת, יצאנו לזה ונלחמנו על החיים, כי הבנו שזה אמיתי ולא תרגיל".