דייט, בית קפה- את מזמינה תה ,אני שוקו. זה כבר דייט רביעי. לא צחוק. ות'אמת שאם לא היה נחמד- לא הייתי מתלבט, אבל בהחלט נחמד ונעים.

את מתוקה ואת ממי, ובין כל החברים המאורסים שלי נרא'לי היינו משתלבים נהדר. צדיקה, צנועה. ביינישית לעניין.

מהדהד לי בראש בתקופה האחרונה פירוש יפה ששמעתי לפס' "ואהבת לרעך כמוך"- שאהבת לרעך כמוך – אדם מקיים את המצווה באשתו- כל יום, כל היום. שם אתה מקיים את המצווה, ככה צריך לאהוב. פירוש ממש יפה. אני התלהבתי.

אבל פתאום אני שם לב שהסתכלתי רק על השתי מילים הראשונות וכמעט ששכחתי את המילה השלישית-, "כמוך".

לאהוב את עצמך, אבל באמת לאהוב. פעם חוויתי את זה בצורה שלמה, לאהוב את מה שאתה עושה היום ,להיות באידיאל של עצמך. זורם לך דם מטורף בגוף – ות'אמת- כשיצאתי באותה תקופה היה מדהים. זו לא הייתה עוד פגישה על עוד כוס קפה. שטוב לך עם עצמך בצורה שלמה זה מוקרן כלפי חוץ ויוצא החוצה, זה נותן אושר ואופף גם את מי שלידך. "כמוך". מושלם.

היום, התחושה הזאת ברחה לי. לא נמצאת. מנסה לגייס אותה מהחוץ- צחוקים וכיף. אבל הנשמה מרגישה לא במקום, לא טוב לה. אפשר למרוד בהרגשה הזאת אבל זה לחיות בשקר פנימי, לברוח מעצמך למישהי מבחוץ- שונא את זה. זה מבעבע מבפנים.

מתקשר, מסביר לך ש"זה לא את, זה אני" מקווה שהבנת. צריך לבנות פה משהו חדש, שיהיה טוב מהיסוד ולא מבחוץ. לבנות את ה"כמוך" כמו שצריך. חיבור לעצמך ולריבונו של עולם.

על הבוקר- אני מקבל הודעה מחבר. חזרנו אתמול שנינו מדייט וסיפרתי לו שאני חותך ואת כל הסיפור.

וזה מה שהוא רשם: "כשחושבים על זה, לוותר על מערכת יחסים עם בחורה כשאתה בישיבה, זה פחות או יותר בשביל לבנות מערכת יחסים עם ריבונו שם עולם . וזה דבר הרבה יותר נדיר בעיני".

חולה עלייך מונק. אחד המשפטים הכי יפים שכתבו לי בחיים.