אנשי השנה של סרוגים תשפ"ד: אשת השנה – איריס חיים.

איריס חיים עשתה את הבלתי יאומן, רגע לאחר שנודע כי בנה האהוב יותם הי"ד, שנחטף לשבי החמאס בשבעה באוקטובר, נהרג מירי כוחות צה"ל במהלך מנוסה מהשבי, איריס שלחה הקלטה אלמותית לחיילי צה"ל שהיו מעורבים בתקרית וחיזקה אותם למול הטרגדיה הבלתי נתפסת הזו.

במקום להתמרמר, במקום לחפש אשמים, להתעכב על הפספוס הנוראי ולהשאר בעצב (מה שהיה לגיטימי לחלוטין) בחרה איריס להתנער ולקום. בלי טיפת ציניות ובלי הכפשות איריס הביאה עם חיוך גדול – אור, אור של אמא שבוחרת לראות טוב גם מתוך אסון עצום.

איריס החלה לחרוש את הארץ ולהפיח תקווה, להפיח חיים, לחפש את הטוב בכל דבר, להסתכל על הסיטואציה הכל כך נוראית הזו בעין אחרת. איריס בחרה להסתכל על יותם לא כמו אל קרבן אלא כאל גיבור שמפלס את דרכו החוצה בגיהנום של חמאס, כמי שלקח את גורלו בידו והחליט לצאת אל האור.

איריס טסה לחו"ל, נפגשה עם מזכ"ל האו"ם ופנתה אל הלב שלו, הסתובבה בקהילות יהודיות, פקדה את קברו של הרבי מלובביץ' והמשיכה להפיץ את הבשורה בטוב, ובנצח ישראל.

איריס מעידה על עצמה כמי שחיה אורח חיים חילוני ומצביעת שמאל כי אחרי האסון היא גילתה את הציבור הימני והדתי ומאז היא עסוקה בחיבורים, באחדות, במילים מלב של אישה שבחרה בחיים, היא הרעיפה אהבה לכל חלקי העם והעם החזיר לה בכפליים.

איריס התנערה מעפר, קמה, לבשה בגדי תפארתה וכבוד ה' עליה נגלה. אישה גדולה.