הנושא הזה אמנם אינו חדש, אך באופן טבעי מאז המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, הנושא עלה לכותרות וכדאי לדבר עליו. ראש הממשלה נתניהו נהנה כמעט באופן תמידי, לחתום את שמו על הצלחות מסחררות ולהסיר אחריות בעת כישלונות.

זה כמובן דבר נבזי ביותר, אך קשה לי להאמין שמעבר לקומץ ביביסטי, ישנם אנשים שמאמינים באמונה שלימה, שנתניהו לא אחראי על אף מחדל וכל ההצלחות נזקפות אך ורק לזכותו. אך יחד עם זאת, לא ניתן להתייחס באותה המידה לבכירי צה"ל.

באם היה מדובר במדינה דמוקרטית אמתית, בה ראשי הצבא ומערכת הביטחון כפופים באופן מלא להחלטות הממשלה ולדרג הנבחר – אזי ניתן היה לבוא לדרג המדיני בלבד בטענות (גם אז כמובן לא באופן מלא, כי עדיין יכולות להיות הערות על אופן הביצוע).

אך כאשר רמטכ"לים, מפקדים ובכירים נוספים יכולים לתדרך נגד נתניהו וממשלתו, להחליט לבד מהם ערכי צה"ל שלפיהם הם פועלים, באיזו זכות נבקש מהדרג המדיני להתנהג כמו במדינה דמוקרטית למשעי?!

ב-7 באוקטובר הצבא, מערכת הביטחון ומערכת המשפט, כשלו כישלון עמוק, צורב שעלה בחיי אדם רבים. הן בגוף והן בנפש. ומשום מה, במקום לשמוע קולות הדורשים מכל הדרגים יחד, להתפטר, לפנות את מקומם ולהרכין ראש עד סוף חייהם בגין אותו אסון – הדרישה הזו נשמעת רק מנתניהו.

ב-8 באוקטובר, אם הדרישה לפיטורין והקריאה ללקיחת אחריות היתה מופנית לכולם, סביר להניח שגם תומכי נתניהו וימנים רבים, היו מצטרפים לקריאה והיו דורשים לבצע ריסטרט לדבר הזה שנקרא "ביטחון המדינה".

אך כאשר קומץ מפגינים החל לקחת זאת למקום פוליטי, מתנגח, אישי ומופנה לצד אחד בלבד – הימין התבצר בתוך דעותיו וסירב להאמין שדרישותיהם וצעקותיהם, אינן מגיעות ככלי לחפור בו למען המטרה של העפת נתניהו.

ובואו נחדד נקודה. וודאי שלנתניהו יש חלק רב בטיפוח חמאס, גידולו לממדים מפלצתיים שכאלו והתעלמות מהאויב הנאצי שניצב על הגבולות. אך האם מישהו בדק ותקף את מערכת הביטחון על שהחזיקה בעמדה זהה לראש הממשלה?

האם אותם דורשים את הדין מנתניהו, דרשו ממערכת הביטחון שכשלה כישלון מודיעני מחפיר ומביש לפנות את מקומם? ובכן, התשובה היא לא. ודווקא בשל כך, הקריאה לנתניהו להתפטר יחד עם כל ממשלתו, היא פוליטית לחלוטין וחבל. משום שכל אחד מהם בהחלט היה צריך ללכת הביתה, אך לא בדרך ובצורה הזו.