מאמנת רווקות לחתונה: "בחורה לא פוגשת בחור, היא בודקת אם הוא עונה על הפנטזיה"

"הרגש הוא המלך. בדור של גאולה, יש ציפיה להרגיש, להיות מחוברת, לחוות דברים בעוצמות גדולות וזה לא תמיד ככה בדייט הראשון ואז נסוגים, צריך ללמוד זוגיות", כך מתארת פנינה פרוייליך את הקולות שהיא פוגשת בקליניקה שלה שמאמנת רווקות לחתונה.

"יש לכל אחת תמונה כזו של מה היא תרגיש בזוגיות, שהוא יספק אצלה טכנית ורגשית, ושהיא תרגיש הכי מחוברת" אמרה פנינה בראיון לסרוגים. "כשבחורה רואה כרטיס של בחור היא לא פוגשת אדם אלא בודקת האם הוא עונה על הצרכים שלה, על הסוג של פנטזיה שיש לה בראש, כאן מתחיל הקושי".

כולן חושבות: "בסוף יגיע הבחור המתאים"

פנינה רואה בצורך הרגשי משהו מדהים שלא היה פעם אבל לטענתה הוא גם יוצר את הבלבול: "בחורה באה לפגישה בתור בודקת, חוקרת, באה לאגור מידע, היא תהיה נחמדה ותדבר בפגישה אבל משהו בתוכה יסנן כי הוא אשכנזי/ספרדי/תימני/ לא אוהבת איך שהוא נראה, כי הוא לא מתאים לתמונה שהיא ציירה לעצמה ולפיה היא עובדת, כאן מתחיל הקושי".

המחשבה שפנינה נתקלת בה באופן שכיח היא התחושה שבסוף יגיע המתאים, יגיע הבחור שבאמת הכל יצליח איתו, והוא יבין אותה בלי שהיא מדברת בכלל, יאהב אותה כמו שהיא, תמונה אידיאלית שתופיע בזוגיות. פנינה מרבה לצטט את הרב קוק, ומציינת כי במאמר הדור כתוב: "הסיבה לכל מכאובי הדור הם במחשבה" .

לכן טוענת פנינה: "צריך לעבוד על המחשבה, על תודעה זוגית, לא לברוח כשיש משהו מאכזב או מעליב וכו' ליצור קשר, שם קורה הקסם".

פנינה מרחיבה על הפנטזיה שבסוף תגיע ההצעה המדוייקת: "אם הכל היה רק עניין של הצעה מדוייקת, איך אנשים מתגרשים? ובעצם זה משאיר את הכל לגזרת המזל, אין לי שום השפעה על זה. הנקודה היא לגרום לזה לעבוד, שהצעה טובה תהפוך לחתונה".

מאות מתאמנות, מאות חתונות

פנינה פרוייכליך, בת 49, אם לתשעה, מתגוררת בבית אל, עוזרת לרווקות להתחתן ומלווה עסקית למאמנות. בסביבות גיל ארבעים הרגישה שהיא לא קופצת משמחה לעבודת ההוראה כפי שהייתה רגילה והחליטה לצאת למסע – כשהיא הגיעה לתחום האימון, נכנסה לנישה של "מרווקות לחתונה" ונשאבה.

מאחוריה מאות חתנות, מאות מתאמנות, עשרות פרקים של פודקאסט, ליווי איש וקבוצתי וספר מיוחד שמאגד את כל הסיפורים והתובנות בהם נתקלה בקליניקה.

פנינה מאמנת לעורר את השינוי בעצמנו ולא לתלות אותו בגורמים חיצוניים ומסבירה: "אמרה לי מישהי בת 37: 'אני יודעת מהר מאד אם הוא מוצא חן בעיני'. כל הקשרים שלה נגמרו אחרי פגישה או שתיים, יכול להיות שההצעה המדוייקת לא הגיעה? אני לא מאמינה בזה. בצורה החיצונית של הדברים היא טוענת שזה אי מציאת חן, במבט פנימה יש פחדים עמוקים, ביטחון עצמי ירוד, שוב – התרופה היא במחשבה".

פנינה אומרת בנחרצות כי "אם את חושבת שהוא חמוד – זה מספיק לעוד פגישה, הוא לא צריך להיות אביר על הפגישה הראשונה. פנינה מספרת כי אימנה בחורה שיצאה במשך 7 שנים עם בחורים, היה לה בראש שההתחלה צריכה להיות וואוו, פנינה עבדה איתה על התחלה דווקא 'פרווה'. היא הכירה בחור והמשיכה בפגישות, רק בפגישה הרביעית משהו התחיל לזוז אצלה והם במהירות הבזק התארסו, היא שינתה את התמונה הפנימית. יכול להיות שיקרה האור הזה בהתחלה אבל לא נבנה על זה".

מה עושים עם שמירת נגיעה?

על המחשבות והאמונות המגבילות שרצות בראש פנינה מרחיבה: "בנות יכולות לחשוב: 'מי שאוהב אותי טיפש', 'מי שאוהב אותי לא שווה', 'כל הבחורים הזויים', 'אין הצעות', ברגע שיש אמונה כזו בראש, את לא מזמנת את ההפך".

גם בנושא של שמירת נגיעה פנינה נגעה ואף הקליטה עליו פודקאסט: "למה להמשיך לשמור נגיעה? זו שאלה דתית, זה כמו למה להמשיך לשמור שבת? כל אחד עושה את הבחירה שלו. השאלה היא אחרת: מה אני עושה עם הקושי הגדול? דבר ראשון אני יודעת שזה הניסיון שלי עכשיו, לכל אחד יש ניסיון, זה מדוייק לי. דבר נוסף הוא להאמין שגם אם לא רואים מבחוץ – משהו נרקם מבפנים, זה לא שאם אני מאוהבת – החיים שווים ואם אני לא – החיים של לא שווים".

עוד מציעה: "לתמלל מה את מרגישה בגוף, בנפש, בנשמה, וזו תנועה שתביאי לזוגיות במועד מאוחר יותר, לתת ביטוי גופני של ריקוד ועשייה פיזית, להניע את האנרגיה ולשחרר אותה".

אנחנו נוגעות בנושא הגירושים: "לצערי היום אין מישהי מתחת לגיל 30 שאין לה חברה גרושה, הציפיה כל כך ענקית שברגע האמת קשה לי לקבל שאתחתן עם בשר ודם שהוא שונה ממה שדמיינתי, העבודה היא לסובב את המבט לעין טובה, כל חיי הנישואים, זה משהו שצריך להשקות כל הזמן, הזאב שנאכיל – ינצח".

"זה עלול להיגמר ברצח"

הספר "המפה לחופה" הוא פרוייקט שפנינה איגדה בתוכו סיפורים מהקליניקה ותובנות, יש בו תרגילי יישום מעולם הטיפול, איך מניעים קשר תקוע ואיך גורמים לזה לעבוד.

פנינה משתפת בסיפור אחד: "אחת המתאמנות שלי, עברה את גיל ה-30, נפגשה עם המון בחורים ולא הלך עד שהיא פגשה בחור שהיה לה קשר משמעותי איתו, וכיף וצחוקים, הוא אסף אותה והחזיר אותה, והתמיד בכל כללי הגבריות והחיזור. מה שהפריע לבחורה היה שהוא אימץ לעצמו כל מיני חומרות דתיות על דעת עצמו, לא היה לו רב. אחרי כמה שבועות היא שולחת לי סמס ומודיעה לי שהיא עברה לנוקיה כי אין לה כבר ווטצאפ".

לפנינה נדלקה נורה אדומה והיא ביקשה ממנה לא להתארס עד שהבחור יהיה אצל ההורים שלה לפחות שבת אחת וכמה פגישות, פנינה היתה חדה ואמרה לה: "זה יכול להיגמר ברצח, הנשים שנרצחו לא הוכו לפני כן אפילו פעם אחת". הבחורה חתכה מהבחור שהקצין עם הדת וכמה חודשים אחר כך פגשה אותו בקיצוניות לצד השני, הוא פרק עול לגמרי.

עם זאת פנינה מרגיעה: "לא לפחד מסיפורים כאלו, המוח שלנו מתוכנת לסכנות, זה מה שהוא מחפש, הוא מזהה מצב סכנה"

לבסוף היא מסכמת לרווקות שבדרך: "תמשיכי לחיות חיים שלמים ומלאים זה יגרום לבחור לאהוב אותך, ואל תשכחי שיש לך השפעה שהדברים יקרו, תמצאי את התשובות בתוכך".