כל מי שמגיע לירושלים יכול לראות איך משנה לשנה פניה המסחריות של העיר משתנות. העיר כמובן לא נבנית לבד, ומי שבין השאר עומדת מאחורי תנופת הפיתוח, היא חברת "עדן" שדוחפת עוד ועוד פרויקטים קדימה.
עדן, החברה לפיתוח כלכלי של ירושלים, הינה אחת הזרועות הביצועיות של עיריית ירושלים, האמונה על הפיתוח הכלכלי ופיתוח המרחב הציבורי באזורי מסחר ותעסוקה אסטרטגיים בעיר הבירה. החברה הוקמה במטרה ליזום, לתכנן ולעודד יוזמות ופעולות לפיתוחו הכלכלי של מרכז העיר ירושלים ובהמשך גם של אזורים נוספים. בשנת 2018 השתנה שמה של החברה "לחברה לפיתוח כלכלי בירושלים בע"מ" והיא הפכה לחברת עירונית עצמאית בבעלות עיריית ירושלים. עם השנים, גדל היקף העבודה של החברה וכך גם תחומי האחריות והנושאים שבסמכויותיה.
בין היתר, הוסיפו לחברת עדן אזורי פיתוח נוספים על מרכז העיר, כגון המע"רים החדשים: אזור התעשייה תלפיות, רובע הכניסה לירושלים ומתחם התחנה, אשר יהווה מרכז תחבורתי עם חיבור לרכבת כבדה, קלה ורכבל.
בשיחה עם "סרוגים" מסביר עידו הרשקוביץ, מנכ"ל החברה, מה מקומה במארג הכולל של החברות העירוניות בירושלים, העיר הגדולה ביותר במדינת ישראל, "כמו לכל עירייה במדינת ישראל גם לעיריית ירושלים יש חברות בנות. החברות הללו מניעות פרויקטים גדולים ומורכבים עבור העירייה. לירושלים, שהיא העירייה הגדולה ביותר במדינת ישראל, ישנן כמה חברות. ביניהן יש למשל את 'מוריה', התאגיד העירוני הכי גדול בישראל שעוסק בפיתוח הפן הפיזי של העיר – כבישים, גשרים, כיתות לימוד, כל מה שקשור לפיתוח ושדרוג תשתיות. עוד דוגמה זו חברת 'אריאל', שעוסקת בספורט, תרבות, אירועים כדוגמת חוצות היוצר ודומיו, והם אחראים על התחומים האלה. 'עדן', החברה שלנו, זו חברה כלכלית, מה שאומר שאנחנו אחראים על פיתוח כלכלי בעיר ירושלים".
מה זה אומר בפועל בשטח?
"זה אומר שאני קם בבוקר והולך לישון בלילה, כאשר בראש שלי השאלה 'איך אני מכניס כסף לעירייה'. אבל זה לא סתם להכניס כסף, כי זה דבר שכל חברה במדינת ישראל עושה. הדגש שלנו הוא לעשות את זה תוך מתן שירות לתושב, כמו למשל מיזם השכרת האופניים הירושלמי – "ירופאן". אנחנו באים לעבוד למען תושבי העיר, אבל במטרה לעשות את זה באופן כלכלי, שגם הוא ייטיב עם התושבים בעתיד כי הכסף חוזר אליהם בתצורת השקעה בתשתיות, פרויקטים ושירותים אחרים".
תוכל לתת לנו דוגמאות לפרויקטים שאתם מתעסקים אתם בימים אלו?
"אם נחלק את זה לתחומים, התחום הראשון שבו אנחנו מתעסקים הוא מרכזי עסקים ראשיים, מה שמכונה בשם מע"רים. אנחנו לוקחים אזור עסקי, נניח מרכז העיר, רק שתבין את סדר הגודל, ומחליטים להתייחס אליו כמרכז עסקי ולטפל בו בעזרת מודל מיוחד שאנחנו עובדים אתו. זאת אומרת, למקסם ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו – מבחינת האיכות שהתושבים מקבלים וגם מבחינה כלכלית. המודל שלנו ייחודי במדינה, אני לא מכיר עוד מקום שדבר כזה קורה: היזמים שבונים במע"ר משלמים היטלים לעירייה, ואחוז מסוים ומוגדר מההיטלים האלה מגיע אלינו בהסכם מול העירייה. באמצעות הכסף הזה, שמגיע אלינו באופן כאילו אוטומטי, אנחנו מפתחים את המע"ר ובעצם יוצרים פה סוג של מעגל קסם. לי יש אינטרס לבוא ולפתח את המע"ר כמה שיותר, כדי שכמה שיותר יזמים יכנסו אליו, וליזמים זה טוב כי אני כל הזמן מפתח את המע"ר. את התוצאות אפשר פשוט לבוא ולראות בעיניים".
בנויה לתלפיות
הרשקוביץ יליד ירושלים, נשוי ואב ל-4, הגיע לחברת עדן אחרי שורה של תפקידים קודמים בשירות הציבורי. "במשך חמש שנים עבדתי במשרד לירושלים ומורשת והייתי שם ראש מטה מנכ"ל. לאחר מכן, שימשתי כסמנכ"ל בתאגיד מורשת ששת הימים בגבעת התחמושת, ולפני כמעט שלוש שנים התמניתי להיות מנכ"ל החברה. חשוב לי להדגיש בהקשר הזה, שכל מה שאנחנו עושים פה בחברה הוא נגזרת של החזון של ראש העיר, משה ליאון, ושל מנכ"ל העירייה, איציק לארי, חזון שאותו אנחנו פועלים ליישם בתחומים שבהם החברה שלנו עוסקת".
בהתאם לקשר ההדוק עם העירייה, ממש ברגעים אלה חברת עדן מפתחים כיום בירושלים חמישה מע"רים. "המע"ר הראשון הוא הכניסה לעיר שמתפתח ממש עכשיו לרובע חדש ומשמעותי מאוד. השני מכונה אצלנו מע"ר צפון והוא בעצם המע"ר החרדי, כי הוא כולל בעיקר השכונות החרדיות, כל האזור של גאולה, מלכי ישראל ועד רוממה. מע"ר מזרח הוא מרכז העסקים והמסחר של מזרח ירושלים, שזו משימה מאתגרת, אבל חשובה מאוד מבחינה אסטרטגית. המע"ר של מרכז העיר הוא הגדול ביותר, ויש גם את מע"ר תלפיות".
בשעתו היה באזז גדול סביב המע"ר החדש מכולם, רובע הכניסה לעיר. באיזה שלב הוא נמצא כרגע?
"אנחנו בעצם כבר בשלב הבניה. כשאתה עומד ומסתכל על הרובע עצמו, אתה יכול לראות שלמעלה מ-80 אחוזים מהקרקעות כבר שווקו, יזמים נכנסו וקנו את הקרקעות האלה. מתוך ה-80 אחוז האלה, רוב רובם נמצאים כבר בשלבים של היתרים ושל בניה. חלק קיבלו היתרי חפירה וחלק כבר ממש בשלב של הבניה. כל המעטפת חשובה להתפתחות של המע"ר, אז זה מצוין שהרכבת הכבדה כבר עובדת שם, הרכבת הקלה כבר עובדת בקו האדום והקו הירוק עתיד להתחיל לעבוד בשנה הבאה ולעבור גם הוא באיזור, כך שהנגישות התחבורתית קורמת עור וגידים וכבר קיימת בפועל. ברובע עצמו, בצד הצפוני שלו אנחנו מצפים לראות את האכלוס בשנים 2026-2027, ומועד האכלוס של הצד הדרומי אנחנו מעריכים שיקרה סביב שנת 2030. זו בשורה ענקית שתשנה את העיר, המע"ר הזה הוא דרמטי לירושלים – מדובר בעשרים מגדלים של ארבעים קומות כל אחד. 1.2 מיליון מטר רבוע בנוי, 60 אלף מקומות עבודה חדשים. זה 'גיים צ'יינג'ר' לעיר ירושלים, אין דרך אחרת לתאר את זה".
מע"ר מעניין נוסף שחברת עדן מתעסקים בו זה מע"ר תלפיות. מדובר באזור תעשייה ומסחר ותיק מאוד בירושלים שהם מבצעים לו מתיחת פנים. "למעשה במשך הרבה מאוד שנים זה היה אזור התעשייה של ירושלים, ששכנו בו בתי מלאכה, מוסכים ועוד, והיום הוא עובר תהליך התחדשות משמעותי מאוד. לפני קצת יותר משנתיים, ראש העיר משה ליאון אישר תכנית אב חדשנית למקום הזה, שמטרתה היא להפוך את תלפיות לשכונה חדשה בירושלים. לפי התפיסה הזו תלפיות תהיה שכונה מתחדשת עם עירוב שימושים, זאת אומרת שיהיו בה תעשייה, מקומות עבודה ומסחר לצד מגורים. זו לא תהיה שכונה קטנה שנבלעת בתוך אזור מסחר. אנחנו מדברים על בין 8,000 ל-10,000 יחידות דיור חדשות שצריכות לקום שם".
הרשקוביץ מסביר שאומנם יש עוד אזורים בהם יש עירוב שימושים, אבל בתלפיות ההיקף שונה. "ההבדל בין רובע הכניסה לעיר לבין תלפיות זה קודם כל נושא המגורים. ברובע הכניסה לעיר, המגורים יהיו במספרים יותר קטנים ואילו בתלפיות אנחנו מדברים על שכונה שהיא מעורבת – גם מגורים, גם תעשיה וגם תעסוקה, אבל ההבדל המשמעותי יותר, הוא שאם ברובע הכניסה לעיר אלו קרקעות ריקות, שאתה מקבל אותן 'טאבולה ראסה', בתלפיות צריך לחדש. מדובר בקרקעות שהיום 'יושבים' עליהן בניינים כאלו ואחרים ובאמצעות תב"עות (תכניות בניין עיר – ש"פ) חדשות והתחדשות עירונית בהתאם לתכנית האב, אנחנו מקימים שם שכונה חדשה לגמרי. רק לשם הפרופורציה: אנחנו מדברים על קרוב ל-60 אלף תושבים חדשים. במונחים של מדינת ישראל זאת עיר חדשה".
כל כך הרבה תושבים צריכים גם פתרונות תחבורה.
"בוודאי. בקרוב מתחילות העבודות להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה, שאמור לעבור גם בשכונה. בסמוך לה, במתחם החאן, צפויה להיבנות תחנה של הרכבת הכבדה (שתגיע מתחנת נבון, דרך הדווידקה). תלפיות נמצאת כבר בשלבים של פיתוח. חלק מהמקומות כבר עם היתרי בניה, חלק בשלבים של אישור תב"עות, חלקן כבר קיבלו אישורים כאלו ואחרים. זה מע"ר שמתפתח וזאת למרות שהוא קצת יותר קשה בהיבט של הקרקעות. התחדשות עירונית זה תמיד תהליך יותר איטי מאשר בניה על קרקע בתולית, אבל צריך להגיד שאנחנו מאוד מרוצים מהקצב שם. תכנית האב אושרה בסך הכל לפני שנתיים וחצי ואנחנו רואים מספר מאוד גדול של תבע"ות שכבר מתקדמות, ממש בקצב שאנחנו רוצים".
אנרגיה חיובית
מעבר לתחום פיתוח המע"רים עוסקת חברת עדן בפרויקטים נוספים, "בעצם כל הצד השני של הפעילות שלנו הוא פרויקטים עסקיים", מציין הרשקוביץ, "יש חניונים שאנחנו מפעילים ברחבי העיר. אנחנו מפעילים היום שבעה חניונים ובשנה-שנתיים הקרובות המספר הזה יגדל. אנחנו מבצעים גם השבחות נכסים, זאת אומרת שאנחנו לוקחים קרקעות של העירייה, מקומות שהעירייה לא עשתה להם השבחה, ואנחנו מטפלים בהם. משביחים אותם ובאמצעות זאת מרוויחים כסף עבור העירייה, כסף שיחזור אח"כ לתושבים. והסיפור הגדול בתחום הזה הוא האנרגיה, זה תחום מאוד מאוד חזק שנכנסנו אליו. אנחנו היום העיר שהכי מתקדמת בתחום האנרגיה המתחדשת בכל הארץ. התחום המובן מאליו הוא גגות סולאריים, זה מה שכולם מכירים ואנחנו כמובן עוסקים גם בזה – אנחנו לוקחים גגות ציבוריים ושמים עליהם פאנלים סולאריים. באמצעות זה, אנחנו מכניסים כספים גם לעירייה וגם לעדן. היתרון המשמעותי הוא אנחנו עושים את זה במשק כספי סגור, כיוון שאנחנו עובדים עם המודל היזמי. כלומר, חברת עדן היא המשקיעה בפרויקטים. כך יוצא, שאת כל הכספים שמגיעים מתחום האנרגיה אנחנו גם משקיעים בתחום של האנרגיה בעיר. יש לנו גם סככות סולאריות שאנחנו עומדים עכשיו להקים בכמה מקומות בעיר. זה בעצם קירויים שאנחנו הולכים להקים מעל מגרשי ספורט, שמים עליהם פאנלים סולאריים וכך נגדיל את כמות החשמל שאנחנו מייצרים".
תחום פעילות נוסף שחברת עדן מקדמת בימים אלו, הוא המשך הקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים, "זה מודל שהתחלנו לעשות אותו ובעקבותינו מתחילות ללכת גם ערים אחרות. על פי המודל הזה, אנחנו אלו שפורשים את עמדות הטעינה ברחבי העיר. אם עד עכשיו ערים הלכו ליזם פרטי והציעו לו לבוא ולקחת את כל הסיפור של עמדות הטעינה ושיציב את זה איפה שהוא רוצה ברחבי העיר, אז אנחנו הבנו שהדרך הנכונה היא הפוכה. במקום להוציא החוצה, לקחנו את זה על עצמנו כיזמים. יצאנו למכרז, הבאנו מפעיל מטעמנו שמתחלק איתנו ברווחים, אבל אנחנו פורשים את העמדות בכל העיר".
באיזה היקפים מדובר?
"היום אנחנו עומדים על משהו סביב 230 שקעים שאנחנו מפעילים ברחבי העיר, והצפי הוא עד 2026 להגיע לכאלף שקעים בכל ירושלים. כל הנושא של רכבים חשמליים הוא רחב מאוד ורב היבטים ובעניין עמדות הטעינה, צריך להגיד שהתהליך הוא של ביצה ותרנגולת. תושב שרואה עמדות טעינה ציבוריות, שיודע שיש לו איפה להטעין רכב חשמלי במיוחד בעיר כמו ירושלים שממש לא משופעת בחניות פרטיות, זה איזה טריגר שעוזר לו לקבל החלטה לרכוש רכב חשמלי. ובאמת, מאז שהתחלנו לפרוש עמדות טעינה בעיר, אנחנו רואים עליה בכמות רכבים חשמליים, כמובן שזה במקביל לכניסה משמעותית של הרכבים האלו לשוק בכל הארץ. אז יש פה גם עניין סביבתי, אבל מצד שני זה עסק כלכלי לכל דבר. צריך להגיד שאנחנו רואים ביקוש גדול, השקעים האלה עובדים כל הזמן, ומה שיפה זה שבאמצעות השקעים הקיימים אנחנו יוצרים את הביקוש שיצדיק את ההקמה של השקעים הבאים".
יש הרבה אתגרים שדורשים טיפול והאפשרויות להתפתחות לא נגמרות, מה התכניות והיעדים שלכם לשנים הבאות?
"היעד הראשון הוא כמובן לפתח את המע"רים עם כל הנתונים שכבר סיפרתי עליהם. לעשות את זה כמה שיותר מהר, כמה שיותר טוב ובאופן שייטיב כמה שיותר עם התושבים של העיר. אנחנו עומדים בקשר הדוק עם היזמים, במטרה להביא את ההשקעה הזו למיצוי מרבי. אנחנו משתפרים בזה כל הזמן, אבל צריכים כמובן להשתפר עוד יותר. בהיבט של האנרגיה, אנחנו רוצים להגדיל כמה שיותר את מספר הגגות והפאנלים הסולאריים ואת עמדות הטעינה. אבל לצד הפרויקטים הללו, שהם פרויקטים שכבר רצים ועובדים, אנחנו נכנסים לנושא חדש – אגירת חשמל. מדובר בתחום חדש שנכנס לעולם, כתוצאה מההתפתחות של התחום הרחב יותר של האנרגיות המתחדשות. עד היום, כאשר ייצרתי חשמל מגג סולארי, למשל, שפכתי אותו לתוך ה'בריכה' הענקית הכלל ארצית של חברת החשמל והיא שילמה לי על החשמל שאותו ייצרתי. היום יש אפשרות לקחת את החשמל שאני מייצר בעצמי ולאגור אותו באופן פרטי. מהאגירה הזו אני מרוויח שני דברים – האחד הוא ביטחון אנרגטי – אם עכשיו מתרחש אירוע דרמטי שמשפיע על אספקת החשמל הארצית, אני יודע לאגור חשמל ולהשתמש בו, כך שלא אהיה תלוי בלעדית בחיבור רשת כזה או אחר. זה ברמה האסטרטגית – האפשרות לתת מענה בשעת חירום ולספק חשמל ללא תלות בחברת החשמל. הדבר השני, הוא שבזמנים רגילים האגירה מאפשרת לנו לאגור חשמל שאנחנו מייצרים ולפרוק אותו בשעות שבהן החשמל יקר, וככה לאזן את הייצור והביקוש. במקום לקנות חשמל בשעות היקרות מחברת החשמל, אני אוכל לפרוק את החשמל שאגרתי בעלות יותר נמוכה וככה לייצר חיסכון כלכלי לעירייה. עוד פרויקט שאנחנו מובילים, הוא התייעלות אנרגטית במבני ציבור, כדי להשיג שתי מטרות: גם לחסוך משאבים וגם לשמור על הסביבה. במקביל, אנחנו מובילים תוכנית אב לאנרגיה שזו תכנית ארוכת טווח שתיתן סוג של מפת דרכים לירושלים לגבי השאלה איך היא אמורה להתנהל בכל מה שקשור לאנרגיה עד 2035-2040".
"המלחמה שפרצה לפני תשעה חודשים השפיעה עלינו כמו שהיא השפיעה על כולם", מציין הרשקוביץ, "כולם מתכנסים בתקופה כזאת. המדינה 'התכנסה' בבת אחת לכלכלת מלחמה, וזה השפיע גם על העירייה ומשם עלינו, וזה כמובן משפיע על כל אחד באופן פרטי. אני חושב שבשלב הזה, אחרי יותר מתשעה חודשים, הגענו לאיזה סוג של איזון. עדיין המלחמה משפיעה, אבל הגענו לאיזון שמאפשר לנו לעבוד לצד קיום של שגרת מלחמה. כמובן שזה לא אותו דבר כמו לפני המלחמה, אבל אנחנו מנסים לעשות את המיטב בתנאים הנוכחיים".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים