תשעה באב תשפ"ד. הרבנות הצבאית מפרסמת הוראה ללוחמים ולחיילים המבצעים עבודה פיזית הקשורה למלחמה, כי אסור להם לצום בתשעה באב הקרוב.
הרבנות הצבאית מסבירה כי לוחמים בשטח בכלל הגזרות ובהן רצועת עזה, צפון הארץ ואיו״ש, לוחמים העשויים להיות מוקפצים לפעילות מבצעית וכן חיילים הנמצאים בשמירה צריכים לאכול ולשתות על מנת שיוכלו לתפקד בצורה מיטבית.
את ההוראה, שהפכה לפקודה, הם מסבירים כי מדובר בפיקוח נפש של הלוחמים עצמם – מעבר להשלכות על התיפקוד בגזרה. הוראות אלו מקבלות משנה תוקף לאחר שבצום יז' בתמוז האחרון שני לוחמים בצפון הארץ וברצועת עזה נכנסו למצב של סכנת חיים לאחר שצמו על אף שקיימו פעילות מבצעית.
לוחמים פטורים לחלוטין מצום
במסמך ההלכתי שפרסמה הרבנות הצבאית נכתב בין השאר: "חיילים העוסקים בלחימה, חיילים העשויים להיכנס ללחימה בטווח זמן מיידי, חיילים העוסקים במשימות ביטחון שוטף או אף במשימות אבטחה במחנות עורפיים, וכן חיילים העלולים להיות מוזעקים ללחימה ללא התראה מוקדמת שתאפשר להם לאכול בכדי להתאושש מהצום ולשוב לכשירות מבצעית, מחויבים לאכול כדי לשמור על כשירות מבצעית.
כך גם דינם של מכונאים העוסקים בהשמשת כלי רכב, רק"ם וכלי טיס, וכל מי שנדרש לפעילות פיזית הקשורה למאמץ המלחמתי.

חיילים עורפיים: יתמידו במלאכתם ויאכלו לפי צורך
"חיילים המבצעים משימות עורפיות, המסייעות ללחימה ותומכות אותה, כצוותי חמ"ל, אנשי שלישות וכן הלאה, יתמידו במלאכתם, ואם הצום פוגע בתפקודם, רשאים לאכול ולשתות.
למעשה, יש להיוועץ ברב היחידה על מנת לבחון את אופי הפעילות ורמת המוכנות הנדרשת מן החייל, כמו גם את רמת הסיכון, תנאי האקלים המצויים באותו מקום, והעומס הפיזי הנדרש לשם ביצוע המשימה".

מה דעתך בנושא?
6 תגובות
1 דיונים
ירון
חבר שואל: האם מותר ב 9 באב לנוח מהרג עזתים..?
10:34 01.08.2025שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
"עַד הֲלֹם!"
"חַיָּלִים הָעוֹסְקִים בִּלְחִימָה, חַיָּלִים הָעֲשׂוּיִים לְהִכָּנֵס לִלְחִימָה בִּטְוַח זְמַן מִיָּדִי וְכוּ'.. וְכוּ'.. מְחֻיָּבִים לֶאֱכֹל (בְּיוֹם צוֹם ט' בְּאָב) כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּשִׁירוּת מִבְצָעִית", כָּךְ גַּם דִּינָם שֶׁל מְכוֹנָאִים הָעוֹסְקִים בְּהַשְׁמָשַׁת...
"חַיָּלִים הָעוֹסְקִים בִּלְחִימָה, חַיָּלִים הָעֲשׂוּיִים לְהִכָּנֵס לִלְחִימָה בִּטְוַח זְמַן מִיָּדִי וְכוּ'.. וְכוּ'.. מְחֻיָּבִים לֶאֱכֹל (בְּיוֹם צוֹם ט' בְּאָב) כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּשִׁירוּת מִבְצָעִית", כָּךְ גַּם דִּינָם שֶׁל מְכוֹנָאִים הָעוֹסְקִים בְּהַשְׁמָשַׁת כְּלֵי רֶכֶב, רק"ם וּכְלֵי טַיִס, וְכָל מִי שֶׁנִּדְרָשׁ לִפְעִילוּת פִיזִית הַקְּשׁוּרָה לַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי". "וְחַיָּלִים עָרְפִּיִּים (נִתְּנָה הַהוֹרָאָה בֵּין הַיֶּתֶר) לְהִוָּעֵץ בְּרַב הַיְּחִידָה עַל מְנַת לִבְחֹן אֶת אֹפִי הַפְּעִילוּת וְרָמַת הַמּוּכָנוּת הַנִּדְרֶשֶׁת מִן הַחַיָּל, כְּמוֹ גַּם אֶת רָמַת הַסִּכּוּן, תְּנָאֵי הָאַקְלִים הַמְּצוּיִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָעֹמֶס הַפִיזִי הַנִּדְרָשׁ לְשֵׁם בִּצּוּעַ הַמְּשִׂימָה". ___________________________________________________________________________ לְפִי הַמּוּבָן מֵהַדְּבָרִים הַנָּ"ל, שֶׁבִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה מֻתָּר וְאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עַל חוֹבוֹת מְקֻדָּשׁוֹת מִגְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁל 'פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁדּוֹחֶה שַׁבָּת'. ___________________________________________________________________________ הַמִּשְׁפָּט "הָיָה אָדָם בְּצֵאתְךָ, וִיהוּדִי בְּאֹהָלֶיךָ" שֶׁכָּתַב יְהוּדָה לֵיבּ גּוֹרְדּוֹן - יל"ג (1892 - 1830) בַּשִּׁיר "הָקִיצָה עַמִּי" (תרכ"ג), הָפַךְ לִהְיוֹת סִיסְמָתָהּ שֶׁל תְּנוּעַת הַהַשְׂכָּלָה הַיְּהוּדִית בַּמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַמֵּאָה הַ-19, (אָמְנָם) בִּבְחִינַת 'דַּע אֵיךְ לְשַׁלֵּב בֵּין אֶזְרַח הָעוֹלָם שֶׁבְּךָ לְבֵין הַיְּהוּדִי שֶׁבְּךָ', אַךְ הֵבֵאתִי סִיסְמָה זוֹ בִּתְגוּבָה לַכַּתָּבָה הַנָּ"ל עַל מְנַת וּלְנַסּוֹת וּלְהַסְבִּיר אֶת כַּוָּנָתָם מְלֵאַת וַאֲכוּלַת הַמְּרִירוּת שֶׁל דּוֹרוֹת עָבָר אֵלּוּ, בִּזְמַנִּים שֶׁהַיְּהוּדִי הַמָּצוּי בַּגּוֹלָה הִוָּה אוֹבְּיֵקְט הֲטָחָה לַהַאֲשָׁמוֹת עַל כִּשְׁלוֹנוֹת שֶׁל חֹסֶר מַזָּל אוֹ הַנְהָגָה גְּרוּעָה וְכוּ' שֶׁל הַגּוֹי אֲשֶׁר יָשַׁב (הַיְּהוּדִי) בְּקִרְבּוֹ, גּוֹי אֲשֶׁר רָאָה בּוֹ הָאַחְרַאי הָרָאשִׁי לְחֹסֶר הַהַצְלָחָה, וְלֹא חָסַךְ לְכַלּוֹת מַכּוֹתָיו וּגְזִירוֹתָיו בּוֹ, עַד כְּדֵי הַעֲבָרָתוֹ עַל דַּעְתּוֹ, וּבְרֹב יֵאוּשׁוֹ לְחֵלֶק לִכְפֹּר בֵּאלֹהָיו, וְלַחֲשֹׁב וְלָתֵת פֵּרוּשִׁים מִפֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים עַל מְנַת לְהַצְדִּיק וְלִהְיוֹת שָׁלֵם מַצְפּוּן לְהִנָּתְקוּת מִיִּחוּד יַהֲדוּתוֹ. ___________________________________________________________________________ אֲנִי לִכְשֶׁעַצְמִי, כְּשֶׁהִגִּיעָה לִידִיעָתִי סִיסְמָה זוֹ שֶׁל יל"ג, נָהַגְתִּי בָּהּ בַּצּוּרָה הַהֲפוּכָה (אָמְנָם לֹא בְּאֶרֶץ נֵכָר הָיִיתִי, אֶלָּא בְּתוֹךְ עַמִּי וּמוֹלַדְתִּי יָשַׁבְתִּי), נָהַגְתִּי בְּהִפּוּךְ הַסִּיסְמָה, הַיְנוּ: "הֱיֵה אָדָם בְּאֹהָלֶיךָ, וִיהוּדִי בְּצֵאתֶךָ". אָמְנָם שֶׁלֹּא עַל מְנַת לִגְנֹב אֶת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא נִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בַּמּוֹטִיבִים הַיְּהוּדִיִּים עַל מְנַת לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא וּמוֹפֵת לְאֵלּוּ הַלּוֹעֲגִים וְהַמְּבַזִּים צוּרָה זוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַגָּלוּתִי, עַל מְנַת לִטְעֹם מַשֶּׁהוּ מִן הַסַּכָּנָה לָהּ חָווּ דּוֹרוֹת קוֹדְמַי, עַל מְנַת לְהִזְדַּהוֹת בְּמַשֶּׁהוּ מֵאֵימַת תְּלָאוֹת הַגָּלוּת אוֹתָהּ לֹא חָוִיתִי, וְאָכֵן חַשְׁתִּי שֶׁבְּתוֹךְ עַמִּי אֲנִי (קִמְעָא) גּוֹלֶה. ___________________________________________________________________________ וּמִתּוֹךְ 'גְּזֵרָה שָׁוָה' זוֹ, בָּהּ הַמֻּתָּר לַעֲבֹר עַל חוֹבוֹת מְקֻדָּשִׁים, מִשּׁוּם הַסַּכָּנָה - כָּךְ אֵין לִרְאוֹת בְּעַיִן צָרָה אֶת הַסָּקַת דּוֹר הַגָּלוּת שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּסִיסְמָה זוֹ גַּם מִשּׁוּם הַסַּכָּנָה. וְאִם נֵדַע לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל וּלְהַצְדִּיק בֵּין סַכָּנָה לְסַכָּנָה, וְנִהְיֶה מְאֻחָדִים בְּדַעְתֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י' ב'): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", ופירש"י: "כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד". וְנַשְׁאִיר אֶת תְּלָאוֹת הֶעָבָר כְּזִכָּרוֹן וְכַחֲלוֹם רַע, אוֹ כְּפִי שֶׁמְּפָרֵשׁ רָשִׁ"י (שָׁם) שֶׁכָּל שְׁאָר הַחֲנָיוֹת (שֶׁל מַסְּעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל) הָיוּ 'בְּתַרְעֹמֶת וּבְמַחְלֹקֶת' (עַיֵּן שָׁם). כָּךְ גַּם מִן הַשָּׁמַיִם יַעֲנוּ לָנוּ, וִיהֵא הקב"ה גֵּאֶה בָּנוּ, וּכְמִי שֶׁיֹּאמַר (ישׁעיה מ"ט ג'): "עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", וְהַתְּפִלִּין הֵם פְּאֵר, וּבְט' בְּאָב נָהוּג לָשִׂים אֵפֶר בִּמְקוֹם הַתְּפִלִּין, אַךְ יַהֲפֹךְ הקב"ה צוֹם זֶה שֶׁל ט' בְּאָב (וּשְׁאָר הַצּוֹמוֹת) לְשָׂשׂוֹן וְלַשִּׂמְחָה, כְּדִכְתִּיב (זכריה ח' י"ט): "כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ", וּמְקוֹם הָאֵפֶר לְמָקוֹם שֶׁל פְּאֵר, כְּדִכְתִּיב (ישעיה ס"א ג'): "פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר", והקב"ה (כְּפִי שֶׁמְּלַמֶּדֶת הַגְּמָרָא בְּרָכוֹת ו/א), מַנִּיחַ גַּם תְּפִלִּין, וְכָתוּב בִּתְפִלָּיו שֶׁמַּנִּיחַ (דברי הימים-א י"ז כ"א): "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". [אנס"ו]
המשך 13:37 12.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אלי
שלא תסתבכו עם היועצת..
19:28 11.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דוד פטאו
חיילים מגינים על עם ישראל אתם במלחמה כמו יום כיפור אתם לא צריכים לצום יפגע בעירנות שלכם מסוכן
18:46 11.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אני רק שאלה
רוצה לשמוע דע'ס תוייר'ה
16:50 11.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
שי
בתגובה ל: אני רק שאלה
למה אתה חושב שהרבנות הצבאית מפרסמת פסק הלכה לחיילים שאינו 'דעת תורה' ?? תהיה סמוך ובטוח שגם הרב הצבאי הראשי ודאי מתייעץ בגדולי הדור בכל מצב שהוא נצרך לכך.
18:53 11.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר