השבוע נציין את ט' באב. יום לאחר מכן, בי' באב לפני 19 שנים החל הגירוש מגוש קטיף. בתוך 8 ימים גורשו למעלה מ-8,000 יהודים מבתיהם בתום מאבק ארוך שנמשך כשנתיים.

בראיון לסרוגים, הרב קובי בורנשטיין שעמד אז בראש מטה המאבק בתוכנית, וכיום מכהן כמנהל התוכן במרכז קטיף בניצן, נזכר בגוש וחולם לחזור לנווה דקלים.

הרב הגיע למקום ב-1996 מישיבת ההסדר במעלות הישר לצוות החינוכי של ישיבת ההסדר בנווה דקלים. לדבריו, "הגוש היה קודם כל מקום שמתאהבים בו, הנוכחות של הטבע, הים והדיונות וגם חיים של פשטות, קהילתיות ובעיקר האנשים הרגועים".

הרב קובי בורנשטיין

החשש ממלחמת אחים

לאחר שאריאל שרון הכריז בסוף 2003 על תוכנית ההתנתקות, הרב קיבל על עצמו לנהל את מטה המאבק נגד הגירוש.

"התלבטתי אם לקחת על עצמי את התפקיד", משתף הרב. "היה את החשש של לנהל מאבק שברגע אחד יכול להידרדר למלחמת אחים, מצד שני אמרתי לעצמי שלא משנה מה, הבן שלי מתגייס לצה"ל, הרגשתי שיש לי מצפן מספיק טוב, כל עוד אנחנו שומרים על צה"ל מחוץ לסיפור".

היום, אומר הרב זה מתסכל וכואב לראות את קריאות הסרבנות שנשמעו במהלך השנה האחרונה. "אנחנו הקפדנו על זה, ובשנה האחרונה הקו נחצה אבל זה לא סיבה לשנות את הדרך, אני מאמין במה שאני עושה".

המחאה נגד הגירוש מגוש קטיף (Photo by Tsafrir Abayov/Flash90)

"הטרור לא התחיל מגוש קטיף, זו זרית חול בעיניים"

כאמור, מאז הקיץ ההוא, הפכה עזה לבסיס הטרור הגדול בעולם. כזכור, היו מי שאמרו לאחר הגירוש כי המהלך טוב לביטחון וכתוצאה מהמהלך, הזרם המתון ברצועת עזה יתחזק והטרור יפחת.

מי שכיהן אז כמפקד הגירוש, אלוף (במיל') גרשון הכהן אף אמר לפני מספר ימים כי לגירוש הייתה השפעה גדולה על ה-7.10 וכי "זה התאפשר רק אודות לגירוש מגוש קטיף. ידענו את זה והתרעתי מפני זה".

אני שואל את הרב אם יש תחושה של אמרנו לכם, ידענו שזה יקרה. והוא משיב שבהחלט יש תחושה כזו.

לדבריו, מי שהבין מה קורה בעזה ידע ששום חומה לא תעלים את כל מה שיש שם. "טרור לא התחיל מהקמת גוש קטיף, הוא התחיל עוד הרבה לפני. זה היה זרית חול בעיניים, עזה היא מאתגרת, וצריך להבין לעומק את הסכסוך". הוא אומר.

כנס קטיף שהתקיים בשבוע שעבר. (קרדיט מאיר אליפור – מרכז קטיף)

עזה בפרספקטיבה גדולה יותר

כאמור, היום הרב בורנשטיין מנהל את מרכז התוכן במרכז למורשת גוש קטיף בניצן. לדברי הרב בורנשטיין, מי שמגיע למקום מקבל פרספקטיבה והבנה גדולה יותר על עזה ועל ההיסטוריה שלה. "צריך להסתכל למציאות בעיניים, לפני ה-7.10, זה חלק מהתרומה שלנו".

הרב מוסיף כי מגיעים למרכז אנשים שרוצים לשמוע ולהקשיב, יחידות בצה"ל שרוצות להבין את ההיסטוריה של עזה, שהיא נחלת אבותינו". לשאלה אם המרכז שינה את תכניו מאז ה-7.10 הרב עונה כי "מאז שמחת תורה, במרכז שמים יותר דגש על עזה בפרספקטיבה נכונה, על כל ההיסטוריה של עזה, מההתחלה ולא רק מה-7.10".

דבר נוסף ששמים במרכז דגש זה החוויה של בני הגוש שחזרו לעזה כלוחמים. "זה חשוב לנו מאוד, בכנס קטיף שהתקיים בשבוע שעבר ערכנו מושב שלם רק של בני גוש קטיף, בנוסף, אנחנו מעלים תערוכה קבועה במרכז קטיף בניצן על הנושא הזה".

בשבוע שעבר, בשבוע שעבר התקיים טקס שבועת האמונים של תושבי גוש קטיף במהלכו הפריחו ילדים למשפחות הגוש ותושבי העוטף בלונים בצבע כחול לבן שמסמל את דגל המדינה. בצהוב למען החזרת החטופים ובכתום שהיה הצבע שסימל את המאבק בגירוש. במהלך הטקס חולקו גם תעודות הוקרה ללוחמים.

(קרדיט- אביאל טוקר)

החזרה לגוש קטיף – רק בהסכמה לאומית רחבה

לדברי הרב, המון אנשים רואים את עזה כמקום מקולל, אבל בשביל אנשי הגוש זה מקום אהוב שמתגעגעים אליו. "מבחינתנו, אנחנו שומרים את המקום הזה עמוק בלב, זה מקום מיוחד בארץ ישראל".

בעקבות ה-7.10, המאבק להתיישבות בחבל עזה עלה מדרגה. לפני מספר ימים הגיש ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן יחד עם חברי הכנסת צבי סוכות (עוצמה יהודית), אריאל קלנר ועמית הלוי ממפלגת הליכוד קבוצת עבודה פרלמנטרית-אזרחית לביטול חוק ההתנתקות בחבל עזה שעל פי התכנון תעלה בהמשך להצבעה במליאת הכנסת.

לסיום, אני שואל את הרב אם יש חלום לחזור לגוש והאם זה ריאלי מבחינתו והוא משיב שכן. "יש געגועים, זה ריאלי מבחינתי אבל צריך שעם ישראל ירצה, שזה יהיה בהסכמה לאומית רחבה"

לדבריו, כרגע זה לא הזמן. "כשאנחנו מפולגים זה יהיה קשה, אנחנו צריכים קודם כל אחדות, זה הדבר הכי חשוב כרגע".