קולות השמחה נשמעו מכאן ועד וושינגטון. יד ההשגחה, כך שמעתי על הכדור שנורה במטרה להרוג את טראמפ ורק שרט את אוזנו. פרישת ביידן מהמרוץ לנשיאות בארה"ב? נס גלוי.

לא אתיימר לעסוק בהנהלת החשבונות של ריבונו של עולם, ואסתפק במה שאני מבינה – פוליטיקה אמריקאית, וההשלכות של תמיכה ישראלית גלויה במועמד כלשהו בכלל, ובטראמפ בפרט.

טראמפ אינו מסתיר שלא עקרונות אלא אינטרסים הם שמניעים אותו, שהוא לא סומך על יועצים אלא על עצמו ועל תחושותיו, ושהוא בז ל"לוזרים", מפסידנים. ככל שישראל ומנהיגיה תואמים את אלו – מה טוב. כאשר האינטרסים והתחושות ישתנו, הכול יכול להתהפך בין רגע.

הוא דוגל ב"אמריקה תחילה". הוא מסתייג מברית נאט"ו ומצעדים דוגמת תמיכה באוקראינה במלחמתה עם רוסיה. עמדותיו לא עולות בקנה אחד עם מעמדה של ארה"ב כמובילת העולם החופשי, אינן משרתות את בנות בריתה ובהן ישראל, ודומה שיש בהן להסביר מדוע רוסיה התערבה לטובתו בבחירות. אחת המשמעויות של עוד כהונה לטראמפ היא שאמריקה תלך ותתבדל; סביר שכתוצאה מכך ייחלש מעמדה הבינלאומי של ישראל. כל הנ"ל לפני שדיברנו על סגנו המיועד, המצוי מרחק פעימת לב מהחדר הסגלגל.

אין משמעת קואליציונית בארה"ב

יותר חשוב מהזווית האישית – תמיכה באחד המועמדים מפרה את העיקרון של שימור התמיכה הדו-מפלגתית, שהיה במשך עשרות שנים בגדר "ייהרג ובל יעבור". זאת כי מי שחושב שהנשיא קובע הכול והמפלגה שהפסידה במרוץ לבית הלבן היא אופוזיציה חסרת השפעה, אינו בקי בדרכי וושינגטון.

נכון, הנשיא מתווה מדיניות. הוא יכול להעביר את השגרירות לירושלים כמו טראמפ או ליזום סיוע חריג במלחמה כמו ביידן. אבל כדי לפתוח את הכספת, נדרשים עוד שני מפתחות בנוסף לזה שהוא מחזיק בידיו: אחד מצוי בידי הסנאט והשני אצל בית הנבחרים. בארה"ב מתנהל הליך חקיקה נפרד בשני בתי הקונגרס, בהמשך מגובש נוסח משותף, ורק אז הוא מובא לנשיא לחתימה. אם אחד משלושה השחקנים – נשיא, סנאט, בית הנבחרים – מתנגד, לא יהיה חוק.

נדיר שהשלישייה בידי אותה מפלגה, וכמעט תמיד המצב משתנה בבחירות כעבור שנתיים (שאז כל בית הנבחרים ושליש הסנאט עומדים לבחירה). אמנם יש מעין קו מפלגתי, אבל אין שום משמעת קואליציונית וכל נבחר מצביע לפי שיקול דעתו ולפי מה שיעזור לו לגייס תרומות ולהיבחר שוב.

בחירת צד – רעה לישראל

המשמעות היא שבחירת צד בפוליטיקה בארה"ב, במיוחד בתקופת קיטוב פוליטי שם, מסייעת להפיכת ישראל לנושא שנוי במחלוקת שמזוהה עם צד אחד. מי שמפנה גב לדמוקרטים ומתייחס אליהם כאילו הם כספומט ותו לא, בל יתפלא אם ימצא הודעה שהמכשיר מקולקל.

אם נדרשה הוכחה לחשיבות היחס השוויוני מצדנו לשתי המפלגות, באה פרישת ביידן וטרפה את הקלפים – הסקרים מורים שכעת הכול פתוח בבחירות לנשיאות.

קמלה האריס תודיע בימים הקרובים מי בחרה כסגן. ברשימת המועמדים המובילים נמצא מושל פנסילבניה ג'וש שפירו, שומר שבת וכשרות. את אשתו פגש כשלמדו בבית ספר "עקיבא" בפילדלפיה והם התארסו בירושלים. מעניין מה אומרים על כך המומחים מטעם עצמם לחישוביו של הקב"ה…

==

טובה הרצל היא גימלאית של משרד החוץ. הייתה בין היתר שגרירה בדרום אפריקה, שגרירה ראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, וקצינת קישור לקונגרס בשגרירות בוושינגטון.