פרישת ביידן: סכנה נוספת לישראל בזירה המדינית

פרישתו של ביידן מהמרוץ לנשיאות עלולה להיראות כמו התחזקות למחנה הרפובליקני הפרו-ישראלי, אך כבר למדנו בעבר שנשיא דמוקרטי בבית הלבן ללא משקולות פוליטיות הוא סיכון עצום למדינת ישראל.

השנה היא 2016, ביום סגרירי בדצמבר במליאת האו"ם התגבשה תוכנית בין הבית הלבן תחת אובמה, הרשות הפלסטינית וארגונים אנטי-ישראלים מובהקים, מדינת חסות אמריקאית תביא להצבעה במועצת הביטחון החלטה מרחיקת לכת נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואובמה בשלהי כהונתו השנייה ימנע מלהטיל ווטו.

למרות עמודותיו שהיו רדיקליות כנגד ישראל ביחס לנשיאים אחרים, אובמה לא פצע את ישראל פומבית לאורך השנים מחשש מלפגוע בקול היהודי של המפלגה הדמוקרטית אך לאחר שנבחר טראמפ, קיבל אובמה החלטה כי יכה בישראל, ועד הבחירות הבאות הדבר ישכח ולא יפגע פוליטית במפלגתו.

אובמה שהוחלף בנשיא רפובליקני שונה מעמדותיו בהיפוך גמור החליט "להתאבד" על המהלך, על מנת להשאיר איזה שהוא זכר מהמדיניות שהוביל במזרח התיכון, ההחלטה שקידם אובמה עם שותפיו לתוכנית הייתה בין היתר אחד העמודים עליהם נשענים טיעונים משפטיים שנושאים היום פירות בקשר לחוקיות של התנחלויות ביהודה ושומרון.

אובמה לא היה מבצע מהלך כזה במידה והיה עוד צריך להתייחס לחישובים פוליטיים, הוא לא היה ממריד כנגדו את היהודים במפלגה או פוגע בנשיא הדמוקרטי שיבוא אחריו בכך שיעלה את חמתו של AIPAC (השדולה היהודית אמריקאית בבתי הנבחרים) על הדמוקרטים.

כעת אנחנו ניצבים בפני תרחיש שיכול להוביל לשידור חוזר מודויק של המהלכים של אובמה, במידה וטראמפ ינצח את מחליפו של ביידן, שנשאר ללא שום הישג במזרח התיכון בדמות נורמליזציה בין ישראל למדינות באזור כפי שהבטיח, יכול הנשיא להחליט לקעקע את ישראל או להטיל עליה משקולות משפטיות כפי שעשה קודמו.

זו איננה אפשרות דמיונית שביידן וצוותו (שירש את רובו מתקופת אובמה) עלולים ללכת במסלול שכזה, ראשית כדי להעניש את ישראל, שחלק מאנשי אובמה וביידן רואים בה את האחראית למצבו של ביידן כתוצאה מהמלחמה בעזה שהרחיקה מביידן את הקול המוסלמי לטענתם, בנוסף לרצון להשאיר חותם ארוך טווח כל שהוא על מדיניות החוץ האמריקאית.

התקופה הקרובה טומנת בחובה הזדמנויות וסכנות רבות לישראל, אנו מתנדנדים בין מזרח תיכון חדש לצונאמי מדיני, ועלינו לדרוך בזהירות ולשקול את צעדינו בחוכמה לאורך החודשים הקרובים.