מיכאל בן ארי: הלהב"ה של חג החנוכה

 נסו לדמיין את כותרות העיתונים, יום אחרי אותו אירוע במודיעין, בו מתתיהו החשמונאי מחסל יהודי מתייוון. זהבה גלאון היתה רצה מאולפן לאולפן, לדבר על הפגיעה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובפלורליזם הקדוש.

מתתיהו, שחולל תנועת מרד דתי הביא איתו גם רוח לאומית, ומורשת לדורות, מורשת החשמונאים, של מי לה' אלי, של הבדלה ברורה בין ישראל לעמים, בין אורח חיים יהודי לבליל התרבויות ששוטפים את העולם.

אין ספק, שהיום תנועתו של מתתיהו היתה מוצאת מחוץ לחוק. שי ניצן היה מכין כתבי אישום להושיב אותו ואת בניו שנים ארוכות מאחורי סורגים. אבל, מי זוכר היום את שי ניצן ההיסטורי או את השר שלו לבטחון פנים. דווקא 'הקיצוניים', אלו שנאלצו להימלט על נפשם ולהילחם על חייהם, אלו ששמרו על גחלת היהדות, לא נשכחים. היום כל ילד בגנון, חולם להצטרף לשורותיו של יהודה המכבי, ולהילחם בחושך של 'הפלורליזם' היווני.

מעצרם של אנשי להב"ה – דה ז'וו היסטורי

מעצרם של גופשטיין וכעשרה מפעילי להב"ה, מבטאים את המשמעות המלאה של בימים ההם בזמן הזה. שוב זהבה גלאון ההיסטורית סמל ההתיוונות, וטשטוש הזהות היהודית, עומדת בראש מחנה הרודפים, כשפקידיה הממשלתיים מוציאים לפועל את תפישת עולמה. מעצר אלים ומתוקשר לפנות בוקר בבתיהם של משפחות, תוך הטלת אימה ובהלה על ילדים קטנים. אזיקים, בתי משפט, ומריחת כותרות בעיתונים. משטרת המחשבות חוגגת את ניצחונה על יהודים העוסקים במאבק החשוב ביותר לעם היהודי, המאבק על זהותו וקיומו.

שתיקה

שוב מדובר במעטים הנושאים את נס המרד. מלבד רב צעיר אחד שקוראים לו הרב אריאל בראלי ומלבד עיתונאי אחד בידיעות שקוראים לו נח קלינגר, הדממה אחזה את כל המנהיגות היהודית, הן הרבנית הן הפוליטית. הרדיפה המכוערת המתעללת זכתה לקבל כתף של שתיקה. השותק מבחינתי כמוהו כמתעלל עצמו. חמור יותר הוא השותק שיודע שבנצי גופשטיין אינו פושע ואינו עובר על כל חוק, אך חושש מהשלטון של זהבה גלאון. זו עמידה על הדם. יכול להיות שאני תמים, אבל ציפיתי לשמוע כל מחאה מפוליטיקאים מהימין, חשבתי שיהיה כינוס רבנים שימחה על מעצרו של מתתיה של דורנו. אבל כנראה שיותר קל להזדהות עם דמות היסטורית רחוקה בהדלקת נרות של מהדרין מן המהדרין, מאשר להבין את מהות החג והמסר שהוא מבקש להעביר.

הגבורה היהודית חזקה יותר

בשעות שאני כותב  את השורות, בנצי גופשטיין עדיין כלוא מאחורי הקירות של מגרש הרוסים, ביחד עם אנסים ורוצחים. גופשטיין שביחד עם אשתו ענת מקדישים את חייהם להצלת בנות ישראל, בעיקר בהסברה ובמניעה, יום ולילה ללא תמורה. גופשטיין העלה על השולחן הציבורי, את מה שאף 'מנהיג' לא העז לדבר בו. יש כאן תופעת התבוללות מואצת ונוראית. הנתונים נחשפו בכמה תוכניות טלוויזיה, בהם נראות ילדות בנות 12 משועבדות ל'צעירים' מהפזורה הבדואית. המפגשים במקומות העבודה מביאים לעוד ועוד מקרים של בנות גם מבתים טובים מאוד, בנות אולפנות, בנות רבנים גם מהמגזר התורני לאומי, שנופלות לקשרים רומנטיים עם מי שאינם יהודים. רבים מעדיפים לא לדבר על זה, שמא יחשדו בהם ב'גזענות'. הם מלהגים להג שווא על 'העמקת החינוך' ו'אור שדוחה חושך', אך לא נוגעים בליבת הבעיה.

אלו האמורים להיות המנהיגות היהודית נגועים בנגע ההרסני של פלורליזם וחופש ואיש באמונתו יחיה. היהדות של מתתיה לא הכירה לא בהלניזם ולא בסינקרתזים שמשמעותם שילוב בין דתות, סובלנות ובלה בלה. אותם הוביל אלכסנדר מוקדון הפלורליסט ולאחריו בדורסנות אכזרית ורצחנית אנטיוכוס אפיפנס. פרקליט המדינה שי ניצן ממשיך את דרכם של מלכי יוון, זהבה גלאון ממלאת את תפקיד המתיוון הקלאסי, אבל היכן אלו שיצטרפו לגופשטיין המכריז, מי לה' אלי? הם כנראה עסוקים בפריימריז של הבית היהודי, או בפיצול אישיות של החרד"ל.