הפתרון: להפגיש את הרב דוב ליאור עם הרב מזוז

אחדות בין רבני 'מרכז הרב' ו'כסא רחמים'

אני מבקש לפתוח במסקנת דבריי: הדיונים המתקיימים בשבועות ובימים האחרונים לקראת הכרעה על מקומו של 'האיחוד הלאומי' עשויים להכריע את תוצאות הבחירות הקרובות לניצחון 'המחנה הלאומי' או 'מחנה השלום'. נפתלי בנט ואורי אריאל צריכים להבין כי האידיאולוגיה שלהם, ההגנה על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון וירושלים מחייבים היפרדות פוליטית שלהם בעת הזו. ברית ישי-אריאל עשויה, בסבירות גבוהה, להיות 'קו פרשת המים' של הפוליטיקה הישראלית בשנים הקרובות – גלישה אל הים או אל הירדן.

יצחק הרצוג ביטא, לקול תרועות מחנהו הפוליטי, את תקוותם הגדולה – מהפך. ואכן, ניצחונו של השמאל הישראלי ומפלגת העבודה עשויים להטות את אפיקה של מדינת ישראל לפחות לדור אחד אם לא יותר. כך היה בעליית רבין והשמאל ב-92, והמשכו בעליית אהוד ברק ב-99. שנות דור, משנות השישים ועד רבין התייצבו כל ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, על שלושה קווי הגנה יסודיים: לא הכרה באש"פ, לא מדינה פלסטינאית, ולא גבולות 49. רבין הפר את האיסור הראשון, ברק קעקע את השניים הנותרים. הבשורה הציונית, על פי הרצוג ולבני, היא בכיוונה של מדינת ישראל וההתיישבות היהודית מערבה, קרוב יותר לים. אורי אריאל וחבריו יכולים לשים אבן אשר תבלום את הגלישה מן ההר.

בחירות מהוות ביטוי וזרז לתהליכי עומק בחברה. אסכולה מחקרית שלמה 'הבחירה הציבורית' עוסקת בקשר הפתלתל אך העקבי של עמדות הציבור על הכרעותיו המדיניות של מנהיגיו. הקשר איננו חד-כיווני, המנהיגות מושפעת אך גם מעצבת את דעת-הקהל. הבחירות מהוות, אם כן, ביטוי עם היותן גם מעצבות תהליכי עומק חברתיים. על כן האחריות וכובד הראש הנדרשת מפוליטיקאים בפרט והמנהיגות בכלל בהיערכות לקראתן. תוצאות הבחירות הקודמות הרכיבו כנסת, ממשל ופוליטיקה אשר דרדרו את מערכות הכלכלה והחינוך, ופגעו ביציבותה וחוסנה של מדינת ישראל. אני מבקש להצביע על שלושה שיקולים פוליטיים המחייבים את 'הזרם התורני' להליכה עצמאית בבחירות. (נשתמש כאן בכינוי העצמי 'הזרם התורני' ולא 'חרד"לי' כטענת יריביהם, בדומה ל'מחנה הלאומי' ו'מחנה השלום'). חשוב נעלה ומכריע יותר השיקול הרביעי – להרבות אחדות ישראל ושלום בעולם.

לפצל בין תקומה לבית היהודי

השיקול הראשון הוא 'אחוז החסימה'. אין כאן המקום להרחיב ב(חוסר) הגיונה של קביעת אחוז החסימה על 3.25%, עוד אחד מפירות הבאושים של לפיד וחבר מרעיו. חובה לדעת: העלאת 'אחוז החסימה' מעצימה ממד של הימור גורלי בתוצאות הבחירות. מחנה אשר יקרוס על סף אחוז החסימה עלול להתמוטט ולהטות באופן מעוות את תוצאות הבחירות. לא תהיה זו הפתעה מופלגת אם אחת מהרשימות הסמוכות אידיאולוגית: מרצ, חד"ש או רע"ם-תע"ל-בל"ד יישארו בחוץ. ואולי 'יש עתיד' עצמה עשויה ליפול בפח אותו כרתה לאחרים. מן העבר השני עלולה ריצתם העצמאית של אלי ישי, שטבון ובן ארי, להוריד לטמיון קולות ארבעה מנדטים של מצביעים למחנה הלאומי. חבירתם של אורי אריאל ואלי ישי תמנע, קרוב לוודאי, את המפולת.

המחנה הלאומי ירוויח גם מהכיוון השני. חלק מתומכי 'מפלגות המרכז' ימצאו בנפתלי בנט חלופה מיטבית אם ייפרד מ'הגורמים הקיצוניים' בעיניהם. 'הבית היהודי' יפסיד את תומכיהם של הרב דב ליאור שליט"א, אורי אריאל ואורית סטרוק, אך יקבל קולות ממצביעי כחלון, ליברמן ולפיד. הפסד הפילוג יצא בשכר חיזוקם של נאמני ארץ ישראל בכנסת. ריצה עצמאית של 'האיחוד הלאומי' תפחית את סיכוייהם של ציפי לבני ובוז'י הרצוג להתיישב במשרד ראש הממשלה בירושלים.

הסיבה השלישית עמומה יותר אך מכרעת לא פחות. המפלגות החרדיות, בהנהגתם של דרעי, גפני וליצמן, מכריזות על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן על נכונותן לברית חדשה עם השמאל הישראלי. בוחריהם נחשבים בעיניהם, ולא בלי יסוד, כ'קהל שבוי' המחויב להצביע שס או ג. לפני שנות דור התייצב הרב שך ז"ל על רגליו האחוריות כדי להכשיל את 'התרגיל המסריח' אשר רקחו אריה דרעי ומנהיגי אגודת ישראל להכתרתו של שמעון פרס. בקדנציה לאחריה מצאה מפלגת העבודה בתנועת שס, בהנהגת דרעי, שותפה נאמנה לממשלה ולקבלת הסכמי אוסלו. רק חלופה חרדית חזקה, בהנהגתו הרוחנית של הרב מאיר מזוז, תחייב גם את שס ואגודת ישראל להיות נאמנות לעדיפויותיו של הציבור החרדי, הימני ביותר במדינת ישראל. חבירתו של 'האיחוד הלאומי' לאלי ישי קריטית לביסוסו של האחרון כ'מיישר קו' המחנה החרדי.

שלושת הנימוקים הללו מחייבים פילוג בין תקומה ל'בית היהודי'. אולם, אל מולם עשוי להתייצב שיקול מכריע ומהותי יותר – האחדות. את חשיבותה למדתי ממורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א. לפני אחת ממערכות הבחירות בעשור הקודם הצטרף לקריאה ל'אחדות המחנה'. שאלתיו מדוע הוא מסתייג מ'ריצה בשני ראשים', העשויה לתת ביטוי הולם יותר לעמדותיו הפוליטיות שלו עצמו. הרב ליכטנשטיין, כידוע, דוגל בעמדות מדיניות הנדחקות לשוליים כאשר המחנה הדתי מאוחד. הרב ענה כי האחדות והשלום קובעים ברכה לעצמם. על פי דרכו למדתי כי ריצה נפרדת, עם תועלתה האלקטוראלית, מפוקפקת כשהיא כרוכה בהוספת מחלוקת בין שלומי אמוני ישראל. מנהיגות צריכה לאחות ולא להעמיק שסעים חברתיים.

פגישה בין הרבנים

אולם, בהקשר הפוליטי הנוכחי הבשורה המשמעותית של איחוי קרעים היסטוריים טמונה דווקא בריצה משותפת של רבני תקומה עם הרב מזוז וחבריו. 'הבית היהודי' בהנהגת נפתלי בנט, הרב רונצקי ואיילת שקד דגל באיחוי הקרע הדתי-חילוני. רשימת ישי-אריאל תבשר איחוי הקרע הדתי-חרדי והעדתי. דומה כי הרב מזוז, היושב על מסורת 'כסא רחמים' בהנהגתו התורנית, יכול לחבר ולהוביל יחדיו קבוצות חברתיות נפרדות. מבחינה זו דומני כי בדבריו על 'הפתעת הבחירות' ניבא אלי ישי אף יותר ממה שידע. מפלגות עשויות להצמיח גם תקווה לאחדות והידברות בין שבטים שונים בעם היהודי אשר התעמתו בעבר הקרוב והרחוק. רבני תקומה עם הרב מזוז עשויים להוביל ליניקה והפריה הדדית עמוקה מאוד.

מטבע הדברים בניית המהלך מחייבת יצירתיות ושילוב עמדות ומסורות הלכתיות שונות. כך הדבר לגבי שילוב נשים. הרב מזוז, עם שנשמר לדבר על איסור מוחלט אלא על מקורות בנושא, הדגיש את המסורת. 'עושה חדשות – בעל מלחמות'. אולם, המסורת ההלכתית אותה מכיר הרב מזוז היטב היא פלורליסטית. 'נהרא נהרא ופשטיה'. דומני כי במגעים המסתמנים מעורבים יותר מדי פוליטיקאים ופחות רבנים. בטרם ייכנסו אלי ישי ואורי אריאל לדיונים הלכתיים כדאי להפגיש את רבני תקומה, הרבנים דב ליאור שליט"א וחבריו עם הרב מזוז. יחד יקבעו את ההלכה ויכריעו אם ללכת למיזוג מיידי, או שתי מפלגות הכפופות כל אחת להכרעה רבנית. דווקא פוסקי הלכה מובהקים אמונים על מציאת פתרונות פרגמטיים ומפתיעים ההולמים את המסורת ההלכתית. אלי ואריאל, תנו לרבניכם להידבר ולהכריע ביניהם. פגישה בין הרב דב ליאור ועמיתיו עם הרב מזוז תוביל ליישור ההדורים. תלמידי חכמים ירבו שלום בעולם.

==

הדר ליפשיץ הוא מרצה בחוג לפוליטיקה וממשל במכללת אשקלון.