עם רוטב עגבניות, שמנת, פסטו או אפילו רק קצת שמן זית ופרמזן, קשה למצוא מישהו שלא אוהב פסטה. היא מככבת במסעדות יוקרה, בארוחות משפחתיות וגם בארוחת ערב זריזה כשאין כוח לבשל. היום (ראשון), 25 באוקטובר, מציינים ברחבי העולם את יום הפסטה הבינלאומי, וזו הזדמנות להכיר כמה סיפורים מפתיעים על המאכל שכולנו מכירים.
1. לא, מרקו פולו לא הביא את הפסטה לאיטליה
אחד הסיפורים המפורסמים על הפסטה הוא שמרקו פולו גילה אותה במהלך מסעותיו בסין והביא אותה לאיטליה במאה ה-13. אלא שהסיפור הזה הוא ככל הנראה מיתוס. עדויות היסטוריות מלמדות שפסטה כבר הייתה מוכרת באיטליה לפני שחזר ממסעותיו. למעשה, כבר במאה ה-12 תיאר הגאוגרף הערבי אל-אדריסי ייצור של פסטה יבשה בסיציליה.
2. הפסטה קשורה גם לתלמוד הירושלמי
מתברר שהרעיון של בצק מבושל במים עתיק הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. בדיונים הלכתיים בתלמוד הירושלמי מופיעים מאכלי בצק מבושלים, שחוקרי תולדות המזון מזכירים בהקשר של המאכלים שקדמו לפסטה המוכרת לנו כיום. כמובן, לא מדובר בספגטי ברוטב עגבניות כמו שאנחנו אוכלים היום, אבל בהחלט מעניין לגלות שכבר לפני מאות רבות של שנים עסקו גם חכמי התלמוד במאכלים דומים.
3. יש יותר מ-300 סוגים של פסטה
חשבתם שספגטי, פנה, פוזילי ומקרוני הם פחות או יותר כל האפשרויות? תחשבו שוב. בעולם קיימות מאות צורות של פסטה, ולחלקן יש אפילו שמות שונים באזורים שונים באיטליה. אבל הצורות האלה הן לא רק עניין של מראה. לכל אחת יש תפקיד: פסטה מסולסלת תופסת היטב רטבים סמיכים, פסטה חלולה מאפשרת לרוטב להיכנס פנימה, ופסטה ארוכה מתאימה במיוחד לרטבים חלקים יותר. בקיצור, גם לצורה של הפסטה שלכם יש משמעות.
4. למה האיטלקים לא אוהבים ששוברים ספגטי?
אם אי פעם שברתם ספגטי לשניים כדי שייכנס לסיר, כדאי שתדעו שבאיטליה כנראה לא היו מתלהבים מהרעיון. עבור איטלקים רבים, ספגטי אמור להישאר ארוך, גם בזמן הבישול וגם בצלחת. אז איך מכניסים אותו לסיר? פשוט מניחים אותו במים הרותחים, מחכים כמה שניות עד שהחלק התחתון מתרכך ודוחפים בעדינות את השאר פנימה. ואם כבר מדברים על כללי אכילה, גם לחתוך ספגטי בסכין זה משהו שלא ממש מקובל באיטליה.
5. אוכלים ספגטי עם כף? האיטלקים מעדיפים שלא
מכירים את השיטה שבה מניחים את הספגטי על כף ומגלגלים אותו בעזרת המזלג? אז למרות שהיא נפוצה בלא מעט מדינות, באיטליה הדרך המקובלת היא דווקא להשתמש במזלג בלבד. האיטלקים נוהגים לגלגל כמות קטנה של ספגטי על המזלג ולאכול אותה בלי עזרת הכף. כמובן, אף אחד לא באמת יעצור אתכם אם תשתמשו בכף, אבל אם אתם רוצים לאכול כמו מקומיים במסעדה ברומא, כדאי שתכירו את המנהג.
6. יש פסטות שלא נהוג להוסיף להן פרמזן
אנחנו רגילים לחשוב שפרמזן משדרג כמעט כל צלחת פסטה, אבל באיטליה לא כולם יסכימו. לפי המסורת הקולינרית האיטלקית, בדרך כלל לא מוסיפים גבינה מגוררת לפסטות שמכילות דגים. הסיבה היא שהטעם הדומיננטי של הגבינה עלול להשתלט על הטעמים העדינים של המנה. זה לא חוק, ויש גם שפים שחושבים אחרת, אבל במסעדות איטלקיות מסורתיות לא תמיד ימהרו להציע לכם פרמזן לצד פסטה עם דגים.
7. נשיא ארצות הברית שהתאהב בפסטה
הרבה לפני שהפסטה הפכה למאכל נפוץ בארצות הברית, היה לה מעריץ מפורסם במיוחד: תומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות הברית. במהלך שהותו באירופה הוא נחשף למקרוני והתלהב מהמאכל עד כדי כך שהתעניין גם במכונות להכנתו. ג'פרסון אפילו השאיר אחריו שרטוט של מכונה להכנת מקרוני, שנשמר במסמכים ההיסטוריים שלו. מי היה מאמין שאחד מנשיאי ארצות הברית הקדיש זמן גם לעולם הפסטה?
8. מפעל פסטה שפעל באמצעות סוס
היום מפעלי פסטה משתמשים במכונות משוכללות שמסוגלות לייצר כמויות עצומות בתוך זמן קצר. אבל במאה ה-19 הדברים נראו אחרת לגמרי. אחד ממפעלי הפסטה המוקדמים בארצות הברית, שהוקם בברוקלין בשנת 1848, השתמש בכוח של סוס כדי להפעיל את המכונות. את הפסטה שיוצרה במפעל נהגו לייבש בשמש. לא בדיוק פס הייצור שאנחנו מכירים היום, אבל בהחלט פתרון יצירתי לתקופה.
9. האם פסטה באמת משמינה?
פסטה סובלת כבר שנים מתדמית של מאכל משמין, בעיקר בגלל כמות הפחמימות שהיא מכילה. אבל האמת קצת יותר מורכבת. פסטה בפני עצמה לא גורמת בהכרח לעלייה במשקל, והכול תלוי בכמות שאוכלים, בתפריט הכולל ובמה שמוסיפים לצלחת. יש הבדל בין מנת פסטה עם ירקות ושמן זית לבין מנה גדולה שמכילה כמויות נדיבות של שמנת, חמאה וגבינות. בנוסף, פסטה שמבושלת לדרגת אל דנטה עשויה להיות בעלת השפעה מתונה יותר על רמות הסוכר בדם בהשוואה לפסטה שבושלה יתר על המידה. כך שלא חייבים לוותר על פסטה כדי לשמור על תזונה מאוזנת.
10. העולם מייצר מיליוני טונות של פסטה בשנה
אם נדמה לכם שכולם אוכלים פסטה, אתם לא רחוקים מהמציאות. לפי נתוני ארגון הפסטה הבינלאומי, בשנת 2024 יוצרו ברחבי העולם כ-17 מיליון טונות של פסטה. איטליה ממשיכה להיות אחת המובילות בתחום, הן בייצור והן בצריכה לנפש, אבל הפסטה כבר מזמן לא שייכת רק לאיטלקים. היא הפכה למאכל אהוב כמעט בכל פינה בעולם, עם גרסאות מקומיות, רטבים שונים ואינספור דרכים להכין אותה.
