אם להאמין לבאז ברשתות השמאל, השמיים מלאים בשמאלנים בדרך חזרה לארץ האבות. אם להאמין להם, כל המטוסים מלאים עד אפס מקום, אנשים נצמדים לצידי הספינות, עושים ביניים בקפריסין ואז שוחים את שאר הדרך.
הנתונים לא בהכרח מאשרים את התופעה, נתב"ג לא עמוס באופן חריג, לא דווח על כמות יוצאת דופן של שבים לארץ, חדרי המלון במדינה אינם בתפוסה מלאה, חניות שירותי השכרת הרכב אינם ריקים ושוממים.
אבל כמובן, בשמאל, שיווק הוא תמיד הצד החזק. אז מן הסתם שכל אחד מהיורדים האמיצים מצטלם בפאתוס רב, ואז פותח בפוסט משתפך על הגעתו להציל את המדינה. בתוכו רובם מציינים עד כמה היו מנותקים לחלוטין מהישראליות, כמה מרכז החיים שלהם היה מרוחק, כמה עשורים כף רגלם לא נחתה במדינה, לא כדי להצביע, לא במילואים, לא לבקר קרובים, אנשים שעל פי הודאתם לא נגעו בישראל משום כיוון בעשורים האחרונים.
אחרי שראיתי את הפוסט ה-150 בערך של אדם מטושטש בגיל העמידה שמטיף בזמן שהוא יורד מהמטוס על כך שלא דרך בישראל 30 שנה אך הגיע "להציל את המדינה", עלתה בי תהייה פשוטה.
ככה נראה 'הרוב' שלכם?
זה קצת מביך שלציבור שטוען שהוא הרוב הציוני האמיתי נדרש קוקטייל של יורדי ארץ ישראל, או כמו שאבי השמאל המודרני יצחק רבין ז"ל היה מתאר, נפולת של נמושות, מעורבב עם כמות גדושה של ערבים.
אלה האנשים שצעקו בקפלן שלוש שנים על ציונות ודמוקרטיה? מייבאי קולות ורוכלי מפלגות ערביות?
מה זה אומר אם 'השמאל הציוני' בישראל לא מסוגל להשיג רוב, באופן מתמטי אבסולטי, בלי להישען על קולותיהם של ערבים אנטי-ציונים שחלקם עוינים באופן גלוי את המדינה בשילוב עם אנשים שכפרו בציונות כבר לפני עשורים והסתלקו מכאן לחיים קלים יותר בוואלי או בקווינס.
לדעתי זה אומר דבר אחד, השמאל הבין את מצבו, הוא הבין שהוא הובס על ידי הדמוגרפיה והחליט לנתק את כל הבלמים, זה מה שראינו בקפלן. פלוגות וגדודים של אחוסלים מבוגרים מורדים כנגד הרוב החדש, הוא שרף את המדינה, השתמש באלימות, כסף וכוח על מנת לסחוט את המדינה חזרה לידיו.
הדבר לא צלח כמו שהשמאל תיאר, את השלכות האש שהם הציתו כולם חוו על בשרם, משמאל עד ימין, אז כעת פונה השמאל לשיטה חדשה: יצירת רוב מדומיין, פיקטיבי, מלאכותי.
לאגד ולגרד קבוצות קצה, יורדים, ערבים, אנטי-ציונים ועוד ועוד, הכל בשביל עוד פעם אחת, עוד אחיזה אחת בהגה השלטון, דרכה יבססו דיקטטורה נצחית דרך מינוי שופטים אולטרא-רדיקליים אל בית המשפט העליון וחקיקת חוקי יסוד אנטי-דמוקרטיים כמו חוק יסוד מגילת העצמאות, דרכם יקבע בג"ץ את אופי המדינה לנצח נצחים, ואז זה כבר לא משנה מה תוצאות הבחירות, זה לא משנה מי בשלטון.
כי זה לא משנה אם אתה בוחר לפנות ימינה, שמאלה או לנסוע ישר, כי המכונית עדיין תהיה על הכביש שהם בנו.
בעבר הציונות הדתית הובילה בקידוש השם ומסירות נפש, כיום הקואליציה מעדיפה עסקנות על פני דרך התורה!