תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן נחשפה בימים האחרונים באזור הדלתא של הנילוס במצרים, בעקבות ערנותו של תושב מקומי. האיש, שהבחין באבן נושאת כתובות עתיקות בזמן שעבד בשטח שבבעלותו מול ביתו בכפר בהבית אל-חגאר שבמחוז אל-ע'רביה, החליט לדווח לרשויות העתיקות במקום.
בעקבות הדיווח נשלח לאזור צוות ארכיאולוגים מטעם המועצה העליונה לעתיקות במצרים, שפתח בחפירות הצלה. עד מהרה התברר כי האבן הייתה רק קצה הקרחון: מתחת לפני הקרקע הסתתרו שרידיהם של שני פסלי ענק מלכותיים, לצד גוש גרניט ורוד שעליו חקוקות כתובות הירוגליפיות מתקופת הפרעונים.
הממצא המרשים ביותר הוא ראש פסל בגובה של כ-1.6 מטרים, המזוהה עם רעמסס השני, אחד השליטים הבולטים בתולדות מצרים העתיקה, שמלך במאה ה-13 לפני הספירה.
הראש נושא את הכתר הכפול של מצרים העליונה והתחתונה, המסמל את שליטתו של פרעה בשני חלקי הממלכה. על חלק מעמוד התמיכה שנמצא לצד הפסל התגלתה כתובת הנושאת את אחד משמותיו המלכותיים של רעמסס השני, ומאפשרת לזהות את בעל הפסל.
לדברי ד"ר הישאם אל-לייתי, מזכ"ל המועצה העליונה לעתיקות במצרים, ממדיו העצומים של הראש מעידים כי הפסל השלם, כולל בסיסו, התנשא ככל הנראה לגובה של כ-8.5 מטרים, כמעט כגובהו של בניין בן שלוש קומות.
בסמוך התגלה פסל מלכותי נוסף, שחלקו שהשתמר נמדד באורך של כ-2.4 מטרים. אף שרגליו ובסיסו חסרים, ניתן עדיין לזהות את פני הדמות ואת כיסוי הראש המלכותי המסורתי. החוקרים מעריכים כי גם פסל זה עשוי להציג את רעמסס השני, אך הזיהוי טרם אושר.
גוש גרניט ורוד נוסף, באורך של כ-1.3 מטרים, שהתגלה באזור, נושא כתובות הכוללות תארים מלכותיים הקשורים לרעמסס השני, ובהם "מלך מצרים העליונה והתחתונה" ו"בן רע", אל השמש המצרי.
מעבר לממדים המרשימים של הממצאים, חשיבותה של התגלית טמונה במיקומה. הכפר שבו נמצאו הפסלים מוכר בזכות שרידיו של מקדש עתיק שהוקדש לאלה איזיס. מרבית המבנה המונומנטלי המוכר כיום הוקם במאה הרביעית לפני הספירה, מאות שנים לאחר תקופת שלטונו של רעמסס השני.
כעת עולה האפשרות כי באתר התקיימה פעילות דתית וממלכתית משמעותית כבר בתקופתו של רעמסס, כ-900 שנה קודם להקמת המקדש המוכר. עם זאת, החוקרים עדיין בוחנים אם הפסלים הוצבו במקור במקום שבו נמצאו, או הועברו אליו בתקופות מאוחרות יותר.
החפירות במקום נמשכות, והארכיאולוגים מקווים למצוא שרידים נוספים שיסייעו לפענח את תולדות האתר. שר התיירות והעתיקות של מצרים, שריף פתחי, הודה לתושב שדיווח על האבן העתיקה והוביל, מבלי שהתכוון, לאחת התגליות הארכיאולוגיות המסקרנות של התקופה האחרונה.
