תעשיית המשחק והבידור רצופה באכזבות, טלטלות ולא מעט תשובות שליליות, אך עבור השחקן אלעד תורג'מן (פאוור קאפל) – זה הפך לשיעור באמונה ובהודיה. בפוסט וידאו מרגש שהעלה הלילה, שיתף תורג'מן בסיפור אישי על הרגע שבו החליט לשנות את התפיסה שלו מול כישלון, ואיך צעד קטן של אמונה החזיר לו בחזרה בענק.
"סיפור קצר על אמונה, רק שתדעו שאני לא אדם דתי", פתח תורג'מן את דבריו. "לפני שנה עשיתי סבבי אודישנים. היה לי אודישן מדהים עם שלום מיכאלשווילי, הרגשתי שהלך הכי טוב בעולם ונתתי מאה אחוז. ואז, אחרי חודש, שולחים לי הודעה שלא התקבלתי".
תורג'מן מתאר את התחושות הקשות שליוו אותו באותו רגע, תחושות שמוכרות לרבים בתחום: "באותו רגע אני מאוד מאוד מתבאס, אפילו קצת עולות לי הדמעות. כל פעם שאני לא עובר אודישן אני נכנס לשלושה ימי דיכאון. אבל אמרתי לעצמי שהפעם לא, נעשה משהו אחר. פעם ראשונה בחיים קראתי 'מזמור לתודה' והודתי על זה שזה לא שלי. אמרתי: כנראה הקב"ה, אתה יודע מה נכון לי".
השחרור של התסכול והבחירה בהודיה הביאו איתם שקט נפשי מיידי, אך הסיפור לא נעצר שם. "עובר משהו כמו חודש, ואני כבר לגמרי שוכח מעניין הסרט", שיתף. "פתאום מתקשרים אליי ואומרים לי: 'אבי רוצה לראות אותך, התקבלת, ברכות!'. ואז הודיעו שאבי כל כך אהב את מה שעשיתי באודישנים, שהוא כתב דמות במיוחד עבורי והיה לו ממש חשוב שאקח חלק בסרט. הדמות שכתבו לי הרבה יותר נכונה ומדויקת לי מהדמות שעשיתי אליה אודישן".
תורג'מן, שנותר נרגש מהשתלשלות האירועים, סיכם את המסר שביקש להעביר לעוקביו: "איך זה הגיוני? איך יכול להיות שפעם ראשונה בחיים אני אומר 'מזמור לתודה' וזה פתאום חוזר אליי? אני לא בא להגיד שזה שקראתי 'מזמור לתודה' זה מה שהביא לי את התפקיד. אני רק אומר שאם יש מישהו שרואה את הסרטון – תדעו שמה שצריך לקרות קורה. צריך להיות בהודיה על מה שיש לנו. באותו יום ששחררתי את האנרגיה הרעה ממני – הרגשתי הקלה".
