
יוצא "האח הגדול" חן קראוניק פרסם היום (רביעי), במלאת שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, פוסט אישי לזכר אביו, אריק קראוניק ז"ל, רבש"ץ קיבוץ בארי, שנפל בעת שהגן על הקיבוץ.
"אבא, שלוש שנים שאתה לא כאן. עבור הרבה אנשים אתה אריק קראוניק, הרבש"ץ של בארי. האיש שיצא בשבעה באוקטובר להגן על הבית. הגיבור. אבל בשבילי, לפני הכול, היית אבא".
"מגיל שש, מהרגע שהכדורסל נכנס לחיים שלי ועד שהגעתי לליגת העל, היית שם. בכל אימון, בכל משחק, בכל נסיעה, בניצחונות ובהפסדים. לפעמים אני חושב שלא אני שיחקתי כדורסל - אנחנו שיחקנו כדורסל".
קראוניק המשיך: "היית אבא, מאמן, פסיכולוג, המבקר הכי גדול שלי וזה שהאמין בי גם כשאני לא האמנתי בעצמי. דרך הכדורסל לימדת אותי את החיים - שלא תמיד מנצחים, שאפשר לתת הכול ועדיין להפסיד, אבל שהפסד הוא לא סיבה להישבר".
"כשגדלתי הכרתי גם את אריק הרבש"ץ. היום אני מבין שאותו אבא שתמיד היה שם בשבילי, היה אותו אדם שתמיד היה שם בשביל בארי. העולם קרא למה שעשית בשבעה באוקטובר גבורה. אני הכרתי את זה בתור אבא. רק שהפעם, אבא, לא חזרת".
"לפעמים זאת רק מסכה"
"יש ימים שאנשים רואים אותי שמח, יוצא ומבלה וחושבים שהכול טוב. אבל לפעמים זאת רק מסכה. לפעמים אני פשוט לא מסוגל לשבת בבית ולהכיל את הגעגוע, אז אני יוצא ומנסה לפרוק את מה שיושב לי על הלב. אפשר לראות בן אדם מחייך ולא לדעת כמה הוא מרוסק מבפנים".
בהמשך כתב על הרגעים שעוד מחכים לו בחיים, ועל החסר של אביו בהם: "הדבר שהכי קורע אותי הוא לחשוב שלא תהיה בחתונה שלי ולא תלווה אותי לחופה. שלא תראה את הנכדים שלך - הילדים שלי. אבל אני יודע שתהיה שם. אני יודע שתלווה אותי לחופה, פשוט לא בצורה הפיזית שכל כך הייתי רוצה".
לסיום ביקש להעביר מסר אחד: "תעריכו את ההורים שלכם. גם כשהם מעצבנים אתכם וגם כשאתם רבים איתם. תתקשרו אליהם סתם כדי להגיד שאתם אוהבים אותם. כי אנחנו תמיד חושבים שתהיה עוד הזדמנות. ואני הייתי נותן הכול בשביל עוד שיחת טלפון אחת עם אבא שלי".
"אבא, אני לא רוצה שהסיפור שלך יהיה רק איך נפלת. אני רוצה שהסיפור שלך יהיה איך חיית. איך היית אבא. איך אהבת. איך נתת. איך שמרת. ואיך היית שם - תמיד. אני אוהב אותך ומתגעגע אליך יותר ממה שמילים יכולות להסביר. גאה להיות הבן שלך".




