הדברים המורכבים ביותר בחיים הם מעברים חדים ממצבים רגשיים שונים באופיים, ויש לפחות פעמיים בשנה שמעבר כזה קשה לא רק למבוגרים אלא בעיקר לילדים: "אחרי החגים" בתשרי ולאחר חופשת הפסח.
החזרה המהירה לשגרה אחרי תקופה של חופש והנאה מהחיים עלולה להפוך לעול כבד על הורים וילדים ובעיקר אם הילדים מתבגרים וסובלים כללית ממצבי רוח משתנים בהתאם לתוכן שמתנחל להם בנייד בו-זמנית.
היערכות מראש בראש, לתקופה נטולת אירועים חגיגיים רשמיים למעט שבתות ושמחות משפחתיות, עשויה לעזור למשפחות התוהות מאיפה להתחיל לחזור לשגרה אחרי רצף חגי תשרי. העצה הכללית הטובה היא לקחת את הכל בפרופורציות ובהדרגתיות כדי לא לגרום עומס יתר על המערכת.
לחיות מיום ליום
כל יום רגיל חייב להתחיל בתכנון. המשימות היומיות שנוחתות מהתזכורות ביומן הנייד ומכניסות כל אדם שקט ורגוע בדרך כלל לחרדה בלתי נשלטת, יכולות להפוך נעימות בהרבה אם מקדישים כמה דקות של שתיית הקפה הראשון לפני היציאה לעבודה כדי לתכנן את הדברים החשובים ביותר שחובה לעשות היום.
"הארגון היומי" צריך להיות מהכבד לקל, ותמיד מומלץ לא לדחות דברים ל-”המשך השבוע". למה? כי כשהימים עוברים מהר בלי להרגיש, מגיע סוף השבוע ועמו הרבה מאד משימות שנדחו ואולי לא יתבצעו לעולם.
השיטה המומלצת היא לנקוט על פי הכלל הידוע שכינויו כשם שירה המפורסם של ריטה "אני חיה לי מיום ליום" ולהתמקד בהווה ובכמה פעולות חיוניות לאותו יום עצמו ולא להסתכל יותר מדי קדימה בבחינת "ועגלה (מלאה) ובזמן קריב".
אם אתם רוצים לחיות קצת בסרט תוכלו להשתמש בשיטת "מרי פופינס" ולעבוד על הילדים שלכם ש- “רק כפית של סוכר עוזרת לגלולה מרה לרדת בגרון", ושבכל מטלה מחייבת ומעיקה אפשר למצוא את הכיף וההנאה מביצועה. רק תזכרו כמבוגרים שהחיים זה לא סרט של דיסני, ובלי עבודה קשה שלכם עם עזרה בבית של הילדים אי אפשר לנסוע לדיסנילנד בחופשת פסח.
האתגר היומי
בנוסף לארגון היומי, מומלץ לכל אדם שאוהב להעמיד עצמו במבחן ולא בהכרח אמריקאי בו יש מצב שכל התשובות נכונות, להעניק לעצמו ולילדיו בכל גיל מעל 8 את "האתגר היומי". זוהי משימה אחת בלבד שצריך לתת לעצמנו בבוקר ולהשלימה עד הערב (כשלצורך העניין החשוב הזה הערב לגבי מבוגרים זה חצות, ולגבי ילדים זו השעה 21:00 כי ברוב הבתים זה הזמן המקובל שילדים הולכים לישון כשיש בי"ס)
מה לדוגמה יכול להיות "אתגר יומי"?
- פעילות גופנית כגון הליכה שקל להחליט אך קשה לבצע במיוחד אחרי יום עבודה בישיבה.
- זמן איכות עם הילדים שלא בהכרח עולה הרבה כסף. גם משחק כדור בגינה זו חוויה
- לסיים משהו שהותחל לפני הרבה זמן וסופו אינו נראה באופק ואולי גם לא אחריו..
לא לוותר-לדבר!
חגים וחופשות מספקים למשפחה הרבה זמן יחד. יש כאלה שזה מלחיץ אותם, ויש אחרים שמברכים על כך. אבל כשמגיע "אחרי החגים" אסור לוותר על זמן שיחה קבוע ביום עם כל בני המשפחה הקרובים, כי השיחה הזאת היא עוגן חיוני לקיום משפחה מתפקדת ומתקשרת שלא קשורה רק דרך מסכים . וזה נדיר.
במקרה הכינותי מראש
כשתקופה ארוכה של חגים מסתיימת השאלה המתבקשת במקום נסתר באחורי הראש היא: “מה עושים בחג הבא?”. במציאות של השנים האחרונות לצערנו, השאלה הזאת לפעמים הייתה קשה מדי למענה אבל בזמן שגרה ורגיעה שיימשך כמה שיותר ב"ה היא בהחלט לגיטימית, במיוחד לגבי אלה ששמו עין על מופעי חנוכה מיוחדים שמכירת הכרטיסים החלה מיד אחרי ראש השנה, ולאלה שחייבים לעשות הרבה כושר לאורך זמן כדי להרשות לעצמם לפחות סופגניה אחת של הביוקר בשמונת ימי החנוכה שיגיעו בקרוב.
