חוקרים מצאו קשר מפתיע בין מה שאנחנו אוכלים לבין מצב הרוח

במחקר השתתפו 20 בני אדם שסבלו מהפרעת דיכאון מג'ורי. גילם הממוצע היה כ-44, ו-70% מהם היו נשים. כל המשתתפים היו בעלי BMI גבוה ולפחות הפרעה מטבולית אחת, כגון יתר לחץ דם, סוכרת או רמות גבוהות של כולסטרול LDL.

החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות. במשך ארבעה שבועות קבוצה אחת המשיכה בתזונה הרגילה שלה, בעוד הקבוצה האחרת עברה לתפריט שבו כמות המזון האולטרה-מעובד הופחתה באופן משמעותי. לאחר מכן החליפו הקבוצות ביניהן.

המזונות האולטרה-מעובדים כוללים בין היתר חטיפים ארוזים, משקאות ממותקים, מזון מהיר ומוצרים תעשייתיים אחרים המכילים לעיתים חומרים משמרים, צבעי מאכל, משפרי טעם וחומרים מתחלביים.

לפי החוקרים, המשתתפים הצליחו להפחית ביותר מ-85% את צריכת המזון האולטרה-מעובד. בתקופה שבה אכלו פחות מזונות מסוג זה נרשם שיפור בינוני עד גדול בשלושה מדדים שונים ששימשו להערכת תסמיני הדיכאון. גם מדדי החרדה השתפרו, אם כי במידה מתונה יותר.

מה הקשר בין המעיים למוח?

אחד ההסברים האפשריים שהחוקרים מעלים קשור לקשר שבין מערכת העיכול למוח. ההשערה היא שתזונה עתירת מזונות אולטרה-מעובדים עלולה לפגוע במחסום המגן של המעי ולתרום להתפתחות דלקת כרונית ברמה נמוכה בגוף.

מצב דלקתי כזה עשוי, לפי החוקרים, להיות קשור גם למנגנונים המשפיעים על המוח ועל מצב הרוח. עם זאת, החוקרים אינם טוענים שהמחקר הנוכחי הוכיח מנגנון ישיר בין מזון מעובד לדיכאון. למעשה, גם במאמר המדעי עצמו מודגש כי אף שקיימים מחקרים תצפיתיים רבים שמצאו קשר בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד לבין דיכאון, טרם הוכח מנגנון סיבתי ישיר.

רק 20 משתתפים

לצד התוצאות המסקרנות, יש למחקר מגבלות משמעותיות. בראש ובראשונה, הוא כלל 20 משתתפים בלבד ולכן אינו מאפשר להסיק שהפחתת מזון אולטרה-מעובד תטפל בדיכאון באוכלוסייה הרחבה.

בנוסף, צריכת המזון התבססה במידה רבה על דיווחי המשתתפים ולא על מדד אובייקטיבי לחלוטין. החוקרים עצמם מציינים כי דרושים מחקרים גדולים יותר, מבוקרים יותר ובעלי מדדים אובייקטיביים לפני שניתן יהיה לקבוע עד כמה חזקה ההשפעה.

החוקרים מתכננים להמשיך ולבחון את התופעה במחקר גדול יותר. לפי אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שלב נוסף של המחקר צפוי להתחיל בגיוס משתתפים ב-2028.