במשך עשרות שנים דובי גל היה חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. שחקן, קומיקאי ובמאי, שהופיע ב"ניקוי ראש", שיחק ב"חסמב"ה ונערי ההפקר", "מלכת הכביש" ו"שוד הטלפונים הגדול", ובהמשך כתב, ביים וכיכב ב"מלך הסלים" ובד.צ. אילת".
אבל דווקא אחרי שהצליח כבמאי קולנוע, גל כמעט ונעלם מהמסך הגדול למשך יותר משלושה עשורים. עכשיו הוא רוצה לחזור.
בריאיון לפודקאסט "סינמה שו"ת" בהנחיית אבי לודמיר, גל חוזר לתחנות המרכזיות בקריירה שלו, מספר על העבודה לצד כמה מהשמות הגדולים של הקולנוע והטלוויזיה הישראליים, מסביר מה גרם לו להתרחק מהקולנוע – וחושף את פרץ היצירה החדש שהגיע דווקא אחרי הקורונה.
דובי גל בפודקאסט סינמה שו"ת
אולפן סרוגים
להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים - לחצו כאן
"המצלמה אהבה אותי"
המשיכה לבמה התחילה אצל גל כבר בילדות. הוא מספר כי גדל במשפחה מוזיקלית, עם אם שהייתה מורה למוזיקה ואחות שעסקה גם היא בתחום. אבל לפני שהפך לשחקן, גל בכלל למד אלקטרוניקה ושירת ביחידה 8200, שנקראה אז בשם אחר. לדבריו, הרצון ליצור ולחדש היה שם עוד לפני הקולנוע.
"תמיד רציתי לתרום משהו. רציתי בהתחלה להיות מדען", הוא מספר. "הרעיון לעשות ולהמציא ולחדש תמיד בער בי." המצלמה נכנסה לחייו במהלך שירותו בלהקת פיקוד צפון. "בהתחלה פחדתי, כי לא ידעתי איך אני אתקבל במצלמה", הוא נזכר. "מתברר שהמצלמה אהבה אותי."
בהמשך הגיעו התיאטרון והקולנוע. גל שיחק ב"מלכת הכביש" של מנחם גולן, ולאחר מכן קיבל תפקיד משמעותי ב"חסמב"ה ונערי ההפקר" של יואל זילברג – חוויה שהייתה מיוחדת עבורו גם בגלל הקשר האישי לספרים שעליהם גדל.
התפקיד ב"חסמב"ה" שנכתב במיוחד עבורו
גל מספר שהיה "מכור" לספרי חסמבה בילדותו. לכן, כשהבמאי יואל זילברג פנה אליו והציע לו להשתתף בסרט, מבחינתו זו הייתה סגירת מעגל. לדבריו, זילברג והסופר יגאל מוסינזון אף הרחיבו במיוחד עבורו את דמותו של אהוד השמן מהספרים.
"החליטו לכתוב את התפקיד הראשי עבורי", הוא מספר. "נהניתי מכל רגע, מכל דקה." העבודה הייתה אינטנסיבית. באותה תקופה גל ושלמה ארצי הופיעו בלילות ב"שירי החומש" של איציק מאנגר ובבקרים התייצבו לצילומים. אחד המשפטים של זילברג נשאר איתו מאז. "כל צילום זו פרמיירה. אתה חייב להיות הכי טוב. אין בערך."
"ניקוי ראש": כשהסאטירה הרגישה כמו שליחות
אחת התחנות המשמעותיות ביותר בקריירה של גל הייתה כמובן "ניקוי ראש", תוכנית הסאטירה המיתולוגית של מוטי קירשנבאום. גל בדיוק חזר מארצות הברית כשקיבל טלפון להגיע לירושלים. קירשנבאום בחן אותו, ובהמשך צירף אותו לתוכנית. עבור גל זו לא הייתה רק עוד עבודת משחק.
"אתה מרגיש שליחות", הוא אומר. "כמה חשובה המשימה להעביר את הדברים, להעביר את הסאטירה, להעביר את הביקורת – מאהבה. מאהבה למדינה, לעם."
העבודה הייתה תובענית במיוחד. בלי טלפרומפטרים ועם טקסטים של אפרים סידון, ב. מיכאל וקובי ניב, השחקנים נדרשו לקבל חומר, ללמוד אותו במהירות ולהגיע מוכנים לצילומים. "אתה חייב לעשות. אין לך עוד כלום. אתה חייב להיות על זה."
הרעיון שהפך ל"מלך הסלים"
בסוף שנות ה־80 הגיע הרגע שבו גל הרגיש שהוא בשל לעבור אל מאחורי המצלמה. הרעיון ל"מלך הסלים" כבר התבשל אצלו זמן מה. יחד עם נתן נתנזון הוא כתב לדבריו כ־70 אחוז מהתסריט בתוך שלושה או ארבעה ימים.
אבל מבחינתו, הדבר החשוב באמת היה שהוא לא רצה רק לככב בסרט. הוא רצה לביים אותו. "כנראה שהגעתי לגיל שאמרתי: I can do it", הוא מספר.
את התסריט לקח למנחם גולן, שאותו פגש במקרה בפרמיירה. גל לחש לו שיש לו רעיון לסרט על שחקן שהופך ל"מלך הסלים", וגולן הזמין אותו למשרד כבר למחרת. שם חיכתה לו הפתעה. גולן רצה את הסרט – אבל לא בהכרח את גל כבמאי.
גל מספר שגולן הציע להפוך אותו לכוכב בינלאומי ואף לצלם את הסרט בשתי שפות, אבל כשהבהיר שהוא מתעקש לביים בעצמו, העסקה השתנתה. "הקטע הוא שאני רוצה לביים", הוא מספר שאמר לגולן.
לדבריו, גולן הציע להצמיד לו במאי מנוסה, אך הוא סירב. "אני הורה לבייבי. אני ילדתי תינוק שאני רוצה לגדל אותו. אני לא רוצה למסור אותו." גל יצא מהפגישה ללא עסקה, ובהמשך מצא מימון בדרכים אחרות ויצא לצילומים.
האתגר היה גדול במיוחד: הוא גם ביים וגם גילם את התפקיד הראשי – בתקופה שבה לא היו מוניטורים שאפשרו לבמאי לבדוק מיד את התוצאה.
"האיש ששבר את רמבו"
רק כשהסרט יצא לאקרנים הבין גל עד כמה גדול היה ההימור. לדבריו, במסדרונות חברת ההפצה העניקו לו כינוי שהוא זוכר עד היום: "האיש ששבר את רמבו". באותה תקופה הוקרן בישראל "רמבו 3" בכיכובו של סילבסטר סטאלון, וגל מספר שנאמר לו כי "מלך הסלים" משך יותר צופים לאולמות.
ההצלחה הייתה גדולה מספיק כדי שמפיצים ובעלי בתי קולנוע יפנו אליו מיד ויבקשו ממנו סרט נוסף לקיץ הבא. דווקא אז החליט שלא לעשות "מלך הסלים 2". "יכול להיות שבגלל ההצלחה הגדולה מאוד פחדתי להתחרות בעצמי", הוא אומר.במקום זאת הגיע "דואר צבאי אילת", שאותו כתב, ביים ובו גם כיכב.
ההעתקה הפיראטית שהייתה "סטירת לחי איומה"
"דואר צבאי אילת" הצליח פחות מ"מלך הסלים", אבל אירוע אחד סביב הפצת הסרט השאיר אצל גל צלקת. לדבריו, זמן קצר לאחר שהסרט הגיע לבתי הקולנוע, מקרין הקרין אותו לעצמו לאחר שעות הפעילות, צילם את המסך בווידאו והחל להפיץ עותקים פיראטיים.
"זה נתן סטירת לחי איומה, איומה, איומה", הוא מספר. "פגיעה גם כלכלית, גם עלבון צורב." אחרי שני סרטים שביים בתוך זמן קצר, משהו נעצר.
גל המשיך להופיע, בין היתר בתיאטרון ובהצגת הילדים "קריוס ובקטוס", שרצה במשך עשרות שנים, אבל כבמאי קולנוע הוא כמעט נעלם. כשנשאל למה, הוא מודה שגם היום אין לו תשובה מוחלטת. "באמת שאין לי תשובה ברורה", הוא אומר "אפשר להגיד חוסר בעירה."
הקורונה החזירה את הבעירה
ואז הגיעה הקורונה. אחרי שנים ללא יצירה קולנועית משמעותית, הסגר החזיר את גל אל הכתיבה. "היה לי פרץ של כתיבה", הוא מספר. הוא כתב ספר ילדים והתחיל לעבוד על תסריט חדש, שאותו כבר סיים.
כעת, לדבריו, הפרויקט נמצא בדרך להפקה עם משה אדרי ויונייטד קינג. גל עדיין מסרב לחשוף את שמו או פרטים רבים על העלילה, אבל מגדיר אותו כ"קומדיית מתח" ומתכנן גם לביים וגם לשחק בו.
"אני מקווה שנתארגן להפקה בקרוב", הוא אומר. אבל זה לא הפרויקט היחיד.
"מלך הסלים 2" בדרך?
במקביל לסרט החדש, יותר משלושה עשורים אחרי הסרט המקורי, גל החל לפתח גם המשך ל"מלך הסלים". לדבריו, במשך שנים לא הרגיש שיש הצדקה אמיתית לחזור לסרט שהפך לקאלט. עכשיו זה השתנה. "התבשל לי רעיון שאני חושב שהוא טוב", הוא מגלה. "הוא מגרה ומעניין ומצדיק."
גל כבר כתב טריטמנט ומתכוון להמשיך לפתח את הפרויקט, בתקווה שיהפוך לסרט הבא שלו לאחר הסרט החדש שנמצא כעת בתהליך. אחרי יותר משלושים שנה שבהן כמעט לא ביים קולנוע, פתאום הוא מדבר על האפשרות ליצור כמה סרטים בזה אחר זה.
"אולי אחרי השקט הזה של השנים פתאום יצא", הוא אומר. "אני אוציא שלושה־ארבעה סרטים, סרט אחר סרט." וכשהוא מסתכל על יוצרים כמו קלינט איסטווד ומל ברוקס, שהמשיכו ליצור גם בגילים מבוגרים, הוא לא נשמע כמו מי שמתכוון להסתפק בקאמבק חד פעמי. "אני מרגיש עכשיו צעיר, טרי ורענן."